תואר שני במידענות-ספרנות במערכת החינוך למורים בעלי ניסיון

הספרנית של היום לא יודעת להגיד: ש ש ש...   גם הפה הקפוץ והשיער האסוף נעלמו להם. לעומת זאת, היא מומחית לטכנולוגיות מתקדמות ולאיתור מידע מקוון ומודפס. אפילו השם השתנה: לא רק ספרנית אלא גם מידענית!

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין מציעה במסגרת לימודי תואר שני בחינוך תכנית מיוחדת למידענות-ספרנות במערכת החינוך.

בשנת הלימודים תשע"ב יפתח המחזור השלישי בתכנית הלימודים שנועדה להכשיר אנשי מקצוע שידעו למצוא ולספק מידע חינוכי. התכנית בוחנת התיאוריות הקיימות בתחום ואת  טכנולוגיות המידע הנדרשות ליצירה, להטמעה, לבניית גישה, לארגון, לניתוח ולשימוש במידע. הלימודים מאפשרים לתלמידים לבחון בצורה ביקורתית את המידע על כל סוגיו ומקורותיו.

הסטודנטים לומדים להכיר מאגרי מידע מתקדמים, מפעלי דיגיטציה, דפוסי איתור ואיסוף מידע בסביבה טכנולוגית מתקדמת; מושם דגש על היבטים אתיים העולים מכל זאת. הסטודנטים לומדים לבנות אתר לספרייה, לפתח מדיניות להרחבת האוספים, לנהל צוותים, תקציבים ועוד.

היום לא מספיק "לעשות", צריך גם "להיראות" ועל כן נלמדים גם יסודות אמנות הפרסום והשיווק. בצד כל אלה מוצעים קורסים הדנים בתרבות הקריאה ובדרכים לעידודה בעידן האינטרנט, עולות סוגיות הנוגעות לעבודה בספריות מסוגים שונים – אקדמית, ציבורית, בית-ספרית.

במוסדות רבים מתחזקת היום ההכרה בהכרח להחזיק מידען-ספרן שינגיש לעובדים את הידע העדכני ביותר הנדרש להם. לאור זאת גוברת הדרישה למידענים-ספרנים מקצועיים ומרבית הבוגרים משתלבים בשוק העבודה. הבוגרים מוצאים את מקומם בספריות ומרכזי מידע ונהנים מעבודה מאתגרת ומעניינת במקצוע המשתנה ומתחדש כל הזמן.

אין מתאים יותר מלצטט את חורחה לואיס בורחס: "תמיד דמיינתי לי את גן העדן כספרייה".

התכנית מיועדת לתלמידים בעלי ניסיון של שלוש שנים לפחות בעבודה חינוכית, בעלי תואר ראשון ותעודת הוראה עם ציון ממוצע של לפחות 80. משך הלימודים שנתיים אקדמיות.

על פי הגדרות משרד החינוך כולל תחום המידענות את היכולות הבאות:
•    זיהוי הצורך במידע והערכת טיבו והיקפו של המידע הנחוץ
•    איתור ואחזור מידע רלוונטי באופן מושכל ויעיל
•    הערכת המידע ומקורותיו באופן ביקורתי
•    שילוב באופן מושכל של מידע נבחר לתוך בסיס ידע ומפת מושגים קיימים
•    עיבוד המידע במיומנות ובהתאם לצורך
•    הצגת המידע בדרך בהירה ומשכנעת
•    הבנת היבטים חוקיים, אתיים וחברתיים הנוגעים לנגישות למידע ולשימוש בו וליישום המשתמע מהם.

לפרטים נוספים על תואר שני במידענות ספרנות

התכנית קיבלה אישור פתיחה, רישום ופרסום מהמל"ג. הענקת התואר מותנית באישור המל"ג.

סטודנטיות ממכללת דוד ילין פיתחו משחקים המאפשרים לילדים אתיופים להתחבר לעברם

קבוצה של סטודנטיות מהמכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין בירושלים פיתחו "משחקים תלויי תרבות" המאפשרים לילדי גן ממוצא אתיופי להתחבר לתרבות ולעבר של יהודי אתיופיה דרך סיפור העלייה, כך מדווח העיתון הארץ.

בכתבה שהוקדשה מספרת הכתבת תמר רותם על פעילות שביצעה הקבוצה בגן ראשית בירושלים, שכרבע מילדיו יוצאי אתיופיה. הכתבת מציינת כי הקבוצה פיתחה משחקים נוספים, המבוססים על ארצות הגירה אחרות לישראל, כתימן ומרוקו.

לוח המשחק צבוע בצבעי חום אדמה ועליו מסומן מסלול. מטרת המשחק היא לעורר במשתתפים הזדהות עם סיפור המסע של ילד אתיופי דמיוני בן גילם של ילדי הגן, בשם קלקידן. המשחק נועד לעודד את הילדים לקחת חלק פעיל ולהשתתף באופן אקטיבי במשחק, תוך שהם חולקים את הסיפורים המשפחתיים שלהם.

גן ראשית הוא אחד מארבעה גני החינוך הממלכתי-דתי, שפועלים במסגרת הקיבוץ העירוני הדתי ראשית בשכונת קרית מנחם בירושלים. עבודת הסטודנטיות בשכונת קרית מנחם התאפשרה בעקבות החלטה חדשה שקיבלה הנהלת מכללת דוד ילין, להגיע לשכונות מצוקה.

את המשחקים יצרו הסטודנטיות במסגרת הקורס של תמר ורטה-זהבי, המרצה על רב תרבותיות במכללת דוד ילין. "המכללה נמצאת בשכונת השמנת בית הכרם, לא רחוק, אבל הסטודנטיות לא האמינו שמציאות כל כך שונה קיימת במרחק קצר כל כך", סיפרה ורטה-זהבי.

בראיון להארץ הוסיפה, כי הסיפור ההרואי של העלייה לישראל, שמאפשר הזדהות אתו, אמור להעצים את הילדים האתיופים. "הם נעשים לגיבורים בעיני חבריהם", היא אומרת. ורטה-זהבי מלמדת את הסטודנטים את מקצוע הדידקטיקה, "איך לספר סיפור ואיך להתייחס לילד", כלשונה.

ורטה-זהבי, שעשתה את עבודת הדוקטורט שלה על גיבוש דעות פוליטיות בגיל הרך, מצרה על כך שבגנים בישראל לא נעשה מספיק כדי לתת מקום לתרבות של הילדים שלא באים מקרב התרבות ההגמונית. לדבריה, "ילדים ממוצא אתיופי שומעים יתר על המידה על התרבות הכללית ונדחפים על ידי כך לאמץ נרטיבים לא להם וזה פוגע בהם". לדבריה, אפשר לשנות סטריאוטיפים אצל ילדים בעזרת משחקים. "למשחק יש כוח. זו יכולה להיות חוויה טוטלית שבאמצעותה אפשר להנחיל לילדים נרטיבים של האחר", היא אומרת. 

מטפלים מנוסים באמנויות ובעלי חיים יוכשרו כמדריכים למטפלים

המכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין תפתח בשנת הלימודים תשע"ב תכנית מיוחדת להכשרת מדריכים למטפלים בעזרת אמנויות ובעזרת בעלי חיים.

התוכנית, המוצעת על ידי בית הספר ללימודי המשך, נועדה להכשיר מטפלים בעלי ניסיון, המעוניינים להדריך מטפלים בתחום עיסוקם. הקורס מיועד למטפלים באמצעות אמנויות (אמנות פלסטית, מוסיקה, תנועה ומחול, ביבליותרפיה ודרמה) ובאמצעות בעלי חיים.

מטרות הלימודים:

• הכרת גישות תיאורטיות מכוונות פסיכותרפיה להדרכת מטפלים בתחום הטיפול הנפשי
• לימוד העקרונות של תהליך ההדרכה תוך הכרת המעשה הטיפולי בשדה ולמידתו עם המטפל
• לימוד מתודות ומגוון כלים יצירתיים בתהליך ההדרכה
• הרחבת הידע המקצועי בתחום הטיפולי והעמקתו תוך שימוש בכלים יצירתיים

משך הלימודים בתוכנית, שנתיים אקדמיות (4 סמסטרים) והיקף הלימודים הוא 15 שעות שבועיות, הכוללות לימודים תיאורטיים, הנחייה והתנסות מעשית.

הנושאים המשותפים לשני התחומים:

• תיאוריות של הדרכה במקצועות הטיפול הנפשי
• הכרת המשולש: מטופל-מודרך-מדריך
• מתודות ומיומנויות יסוד בתהליך ההדרכה במקצועות הטיפול הנפשי
• דמותו של המטפל הנפשי בתחום ההבעה ובעזרת בעלי חיים
• יישומים של התיאוריה במקצועות ההבעה והטיפול הנעזר בבעלי חיים
• תהליכים מקבילים בפגישות הדרכה
• סוגיות אתיות בהדרכת מטפלים במקצועות הטיפול הנפשי

נושאים ייחודיים למטפלים באמנויות:

• שימוש באמצעים אמנותיים בפגישות ההדרכה
• גישות הדרכה בטיפול באמנויות
• סמינר קליני בהדרכת מטפלים בהבעה

נושאים ייחודיים למטפלים באמצעות בעלי חיים:

• גישות לשילוב בעלי חיים בפסיכותרפיה של ילדים ובני נוער ואוכלוסיות מיוחדות
• סוגיות ייחודיות בפסיכותרפיה משלבת בעלי חיים
• סמינר קליני בהדרכת מטפלים בעזרת בעלי חיים
• אתיקה של מקצועות הטיפול הנפשי וטיפול נעזר בבעלי חיים
• הרצאות העשרה והרחבת הידע בתחום הטיפול הנפשי, התנהגות ורווחת בעלי חיים

לפרטים והרשמה.


ישראל מבריחה את מיטב בניה ובנותיה

מאת: ד"ר אנה רוסו*

ד"ר אנה רוסו

הזוי ככל שזה נשמע, בעשורים האחרונים מפתחת ישראל ענף תעשייתי חדש, שבו היא מייצאת לעולם את המשאב היחיד שיש לה, את מיטב בניה ובנותיה - אמנים, אדריכלים, מהנדסים, רופאים ומדענים.

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון ל-2010, 11.9% מבעלי תואר שלישי שסיימו את לימודיהם בישראל בין תשמ"ה לתשס"ח שהו בחו"ל תקופה ממושכת. בטקסים רשמיים רוממות "המשאב האנושי" נישא בגרונם של מנהיגינו, אבל המציאות מוכיחה שיש פער עצום בין ההצהרות למעשים. זה שנים רבות ישראל מייצאת מוחות ומפסידה פעמיים: פעם כאשר סיבסדה את לימודיהם של כל אותם סטודנטים, ופעם שנייה כאשר לא נהנתה מהתרומה, המעוף והעוצמה שהם יכלו להעניק למחקר, לתעשייה, לחינוך, לתרבות ולחברה בישראל.

אנשים צעירים ומשכילים רבים לא יכולים לבנות את חייהם בישראל ונאלצים לחפש את מזלם מעבר לים. לא מדובר בחמדנים רודפי בצע, אלא בבני אדם נורמטיביים, שרוצים לצקת משמעות לחייהם ולהתפרנס בכבוד. אלה הם אזרחי המדינה שרצו לחיות בה, להשפיע ולשאת באחריות, להוות את עמוד השדרה של החברה בישראל, שירתו בצבא והיו מוכנים לשרת במילואים, שילמו מסים והיו מוכנים להמשיך ולסחוב על גבם את חלקי האוכלוסייה שאינם לוקחים חלק בנטל.

ישראל כבר בת 63, אך עדיין מתמודדת עם אתגרים רבים. לא ברור כיצד פרנסיה מוותרים על פלחי אוכלוסייה מצוינים אלה. איך זה שבמשך שנים, בתקופת כהונותיהן של ממשלות שונות, לא התקיים דיון רציני בסוגיית בריחת המוחות.

באחרונה התבשרנו שהמועצה להשכלה גבוהה יוזמת הקמת ארבעה מרכזי מצוינות בתחומים שונים, שאליהם ניתן יהיה לקלוט מומחים-תושבים חוזרים. זו יוזמה מבורכת, אך האם מבחינה חברתית וכלכלית לא היה נכון יותר למנוע מראש את הגירת הבנים ממולדתם באמצעות השקעת משאבים בפיתוח תעשיות היי-טק, בתי חולים, מכוני מחקר ומרכזי מצוינות?

שביתות המורים, האחיות האמנים והשחקנים, העובדים הסוציאליים והרופאים הן עדות חריפה לחוסר שביעות רצונן של אוכלוסיות אלה מאופן העסקתן וממעמדן בחברה בישראל. בשביתת הרופאים, ראש הממשלה, המכהן גם כשר הבריאות, אפילו לא מצא לנכון להתערב ולהיכנס לעובי הקורה. מדינה שבה קהלים משכילים ורחבים שובתים בתדירות גבוהה, צריכה לעשות חושבים, להביט נכוחה על המציאות, ללמוד את העובדות, להסיק מסקנות וליישם שינויים. התעלמות בוטה של המנהיגים מהשובתים וזלזול בהם יכולה להביא לא רק לפגיעה רצינית בכל אחד מתחומי העיסוק, ולהוות מסר מרפה ידיים לנוער, אלא תגרום להתגברות בריחת המוחות. כך מעמד הביניים יצטמצם עוד יותר, ומי יישא על גבו את הנטל?

החינוך הציבורי הולך ומצטמצם, הרפואה הציבורית מרוטה וחבולה ומדינת הרווחה שהיתה כאן לפני כמה עשרות שנים כבר לא גרה כאן יותר, חלפה עם הרוח. ואנה אנו באים?

*הכותבת היא ראש המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין


חדש במכללת דוד ילין: מסלול לימודים להכשרת מנהלי טיפול ללקויי תקשורת בתפקוד גבוה

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין פותחת מסלול לימודים חדש להכשרת מנהלי טיפול ללקויי תקשורת בתפקוד גבוה במסגרת בית הספר ללימודי המשך. 

המסלול מיועד להכשיר מנהלי טיפול (case manager) לילדים בעלי תסמונת אספרגר ותסמונות דומות. בוגרי המסלול ילוו וינחו את הילד ואת משפחתו בשלבי ההתפתחות השונים בכל תחומי החיים.

תוכנית הלימודים מיועדת למורים, גננות, עובדים סוציאליים, יועצים, פסיכולוגים וקלינאים בעלי תואר ראשון לפחות, העובדים עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. הלימודים בהיקף של 8 שעות שבועיות (686 שעות שנתיות) יערכו במכללת דוד ילין בירושלים בימי רביעי במהלך שנת הלימודים האקדמית.

תכני הלימודים כוללים: 

• אפיונים רפואיים, קוגניטיביים ורגשיים של תסמונת אספרגר ולקויות דומות על הרצף סוגיות באבחון
• מאבחון עד טיפול – קבלת החלטות, תיאום וליווי של הילד ושל המשפחה
• הילד במערכות טיפוליות וחינוכיות – תיווך וקידום
• המערכת והמודל הבית ספרי לשילוב ילדים בעלי תסמונת אספרגר
• למידת כישורים שפתיים, חברתיים והסתגלותיים
• התמודדות עם קשיים נלווים – התנהגויות, קשיים מוטוריים ותחושתיים וקשיים נוספים
• הילד עם תסמונת אספרגר ומשפחתו: שלבים בהתפתחות 
• מעגל החיים במשפחה
• ליווי מקצועי של המשפחה
• שיטות ואסטרטגיות בריכוז ובתיאום הטיפול במקרה

את התוכנית מרכזת יעל להמן, בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי ובחינוך מיוחד, מומחית בהנחיית הורים ובקבוצות רב-תרבותיות. סגל המרצים מורכב מאנשי מקצוע מובילים כולל: פסיכולוגים קליניים והתפתחותיים, רופא התפתחותי, פסיכיאטר, פסיכו נוירולוג, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, מרפאה באומנות ועוד. 

לפרטים והרשמה.

הנחיית משרד החינוך למנוע העסקת מוסמכי טיפול באומנויות פוגעת בחופש העיסוק

הנחיה שהעביר משרד החינוך לאחרונה לבתי הספר, שלא לקבל לעבודה בוגרים של מוסדות להכשרת מטפלים באמנויות היא החלטה אומללה, כך אמרה ד"ר נורית גל, סגנית ראש מכללת דוד ילין בראיון ל-Ynet.

החלטת משרד החינוך התקבלה לאחר שהחוק שמסדיר את פעילותם של המטפלים באומנות לא אושר עדיין. במשרד החינוך מעדיפים להמתין להשלמת החקיקה בנושא או לקביעת קריטריונים ברורים על ידי משרד הבריאות.

סדנא לטיפול באמצעות אמנות חזותית

"ההחלטה נוגדת את חופש העיסוק, ומעמידה את משרד החינוך במצב מגוחך שבו יד אחת לא יודעת מה עושה היד האחרת", אמרה בראיון ד"ר נורית גל, רכזת אקדמית במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים. "זו החלטה אומללה שלא תחזיק מים. יש בזה משום ביטוי לחוסר הבנה ואוזלת היד של המערכת".

יצוין, כי במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין פועל המכון ללימודי תרפיה, המכשיר מטפלים באמנויות בהתמחות באחד מהתחומים הבאים:

• לימודי תרפיה באמנות
• לימודי תרפיה במוסיקה
• לימודי ביבליותרפיה
• לימודי תרפיה בתנועה ומחול

התכנית, במתכונת לימודים לתואר שני (עדיין לא קיבלה את אישור המל"ג), היא היחידה מסוגה, שהלימודים בה מלווים בהדרכה פרטנית וקבוצתית במכללה. העבודה המעשית מתחילה בשנה הראשונה של הלימודים.

לקראת היום הפתוח, דוד ילין מציגה כלי ייעוצי לבחירת חוג לימודים

לקראת היום הפתוח, שעורכת המכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין ביום חמישי, 14 ביולי 2011, הציגה המכללה כלי חדש במטרה להקל על סטודנטים בבואם לבחור את מסלול הלימודים.

הכלי לבחירת חוג לימודים מאפשר לסטודנטים המתלבטים באיזה תוכנית לימודים לבחור, לענות על סדרה קצרה של שאלות בכדי שניתן יהיה לכוון אותם למסלול המתאים ביותר לתנאיהם האישים ולתחומי העניין שלהם.

הכלי הייעוצי הוצג לקראת היום הפתוח, שיערך ביום חמישי הקרוב בין השעות 16:00 ל-20:00. ביום הפתוח ניתן יהיה להתרשם מהמגוון הרחב של תחומי הלימודים שיש למכללה להציע, להיפגש ולהתייעץ עם ראשי מסלולים, חוגים ותכניות. סטודנטים פוטנציאליים המעוניינים להיחשף לאווירת הקמפוס ולהיפגש עם סטודנטים הלומדים בתכניות השונות מוזמנים להגיע לאירוע, הפתוח לקהל הרחב.

ביום הפתוח מקיימת מכללת דוד ילין גם רישום ושיבוץ לוועדות הקבלה לתחומי הלימודים השונים.

יצוין, כי המכללה השיקה לאחרונה דף ברשת החברתית פייסבוק. סטודנטים השוקלים להירשם ללימודים מוזמנים להקליק לייק לדף המכללה ולקבל הנחה משמעותית בדמי הרישום ביום הפתוח.

הרצאת אורח במכללת דוד ילין: כיצד ניתן להקנות כישורי מתמטיקה באמצעות פעילויות שגרתיות

החוג להוראת מתמטיקה-פיזיקה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין יארח ביום שני ה-18 ליולי 2011 את ארינדם בוס (Arindam Bose), דוקטורנט להוראת מתמטיקה ממומבאי הודו, שירצה על נושא הקניית כישורי מתמטיקה לתלמידי בית ספר באמצעות פעילות יום-יומית.

ההרצאה, בשפה האנגלית, מיועדת לאנשי הצוות ולאורחים ותתקיים בשעה 17.00 בחוג למתמטיקה-פיזיקה, בבניין ד', קומה 6. במסגרת ההרצאה יציג בוס מחקרים, המוכיחים כי ניתן לרכוש כישורים מתמטיים בצורה ספונטנית כחלק מפעילות יום-יומית רגילה של ילדים בגילאי בית ספר יסודי. 

ארינדם בוס

המחקרים מראים כי תלמידים רוכשים ידע מתמטי מהסביבה הקרובה ובאמצעות השתתפות בפעילויות הכרוכות בקבלת תגמול. בהרצאה יציג מר בוס דוגמאות המבוססות על ידע שנצבר על ילדים המתגוררים בעיר מומבאי באזור בעל רמת הכנסה נמוכה.

מרבית הילדים הללו מעורבים בפעילות כלכלית מגיל צעיר. חלקן הגדול מעורבים בעסקים משפחתיים קטנים, כגון בתי מלאכה לרקמה, תפירה, עיבוד עורות, תיקים, ארנקים, משלוחי מזון ועוד.  מרבית המוצרים נמכרים בשווקים המקומיים, אך חלקם מיועד ליצוא, בעיקר למזרח התיכון.

ההרצאה תתמקד בכישורים המתמטיים שרכשו הילדים ובדרכים לשילוב הכישורים הנרכשים עם לימודי המתמטיקה בבית הספר, כחלק ממחקר בנושא שערך בוס.


כיצד מתגוננים מפני עלייה בסיכון לאלימות ולפשיעה בקרב בני נוער בחופש הגדול?

במהלך חודשי הקיץ ניתן לראות עלייה של כ-10 אחוזים באלימות ובשימוש בסמים בקרב בני הנוער, כך אמרה  ד"ר רויטל סלע-שיוביץ, ראש החוג ללימודי חינוך בלתי פורמאלי במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.

בראיון לרדיו ירושלים אמרה ד"ר סלע-שיוביץ כי ידוע שבהיעדר מסגרת וחוסר שגרה, מזמן הקיץ הרבה מאד מצביים של בטלה ושעמום. בנוסף, ניתן להבחין בקרב בני הנוער במצבים רבים של שוטטות בשעות הלילה, מחוץ לשעות בו מתקיים פיקוח של הורים וגורמים אחרים. "שעות הערות של בני הנוער הן שעות הלילה, ולכן המצבים הללו הם שמזמנים כל מיני התנהגויות של סיכון לבני הנוער, אפילו כאלה שמלכתחילה סבלו מבעיות התנהגות", אמרה ד"ר סלע-שיוביץ. "בני הנוער מסתובבים ומחפשים אחר כל מני ריגושים ונוצרת דינאמיקה של לחץ קבוצתי בתוך התהליך, המוביל לפשיעה ולשימוש בסמים".

ההורים נדרשים לכן, בראש ובראשונה, לנהל דיאלוג עם בני הנוער. "צריך לשאול את הנערים מה אתם עושים? מה המטרות שלכם בקיץ? לנסות ולכוון אותם בכיוון של איזה שהיא תעסוקה. כמה שיותר לעודד אותם להימצא באיזה שהיא מסגרת של פיקוח", אמרה ד"ר סלע-שיוביץ. "הנער צריך ליצור גם תעסוקות אלטרנטיבות בתוך הבית".

לדבריה, הדיאלוג בין ההורים לילדים צריך להיות גם בהקשר של יצירת מודעות למצבי סיכון והדינאמיקה שיכולה להתרחש בתוך ההתנהלות שלהם בקבוצה. מצד שני, נדרשת גם היערכות של הורים כמו לדוגמא סיירות הורים, הורים שגולשים באינטרנט ומסייעים באיתור פדופילים ואחרים, שמנצלים קטינים.

ד"ר סלע-שיוביץ ציינה כי כחלק מההתמודדות עם הבעיה עוברים גם תנועות הנוער והמתנ"סים לפעילות בשעות הלילה. "כשיש לבני הנוער אלטרנטיבה תעסוקתית הולמת זה מפחית את מה שאנחנו רואים בהעדר פעילויות כאלה, של עלייה בפשיעה ואלימות של בני הנוער. זה יכול להיות לילות לבנים במתנ"סים, מופעים, מחנות של תנועות הנוער או התנדבות. הדבר יוצר איזה שהיא מסגרת", הוסיפה ד"ר סלע-שיוביץ. "הפיקוח הלא פורמאלי חשוב לא פחות מהפיקוח הפורמאלי. אותם אנשים שעובדים במסגרות האלה באמצעות הקשר שהם יוצרים עם בני הנוער יכולים לראות דברים שהמורים וההורים לא רואים".

בשבוע הספר יוצגו כחמישים ספרים מפרי עטם של מרצים במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין

כחלק מאירועי שבוע הספר העברי מוצגים באתר של המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין כחמישים ספרים ופרסומים, שנכתבו ונערכו על ידי מרצים במכללה.

בין היתר, פורסם לאחרונה הספר "גנדי – סיפור חייו של מהטמה גנדי", שנכתב בידי ד"ר תמר ורטה-זהבי, מרצה במסלול לחינוך לגיל הרך במכללה.

ורטה-זהבי, פרסמה בעבר גם את הספרים שרוטה, סלטה לאחור ומרטין – סיפר חייו של מרטין לותר קינג. בכתבה שפורסמה בעיתון הארץ מתוארת ורטה-זהבי, כאחת מסופרות הילדים המעניינות ביותר בזירה המתעוררת של ספרי מקור לנוער.

ספר נוסף, שזכה להתעניינות רבה, הוא "חלקת – מבחר ושירים חדשים" שפרסם צבי עצמון, מרצה בחוג למדעים ובמסלולי מלמ"ח (מורים לבעלי מוגבלויות מיוחדות) וחינוך מיוחד במכללה. הספר הנו ספרו העשירי של עצמון, שיוצא לאור, ובו מבחר מספרי השירה הקודמים של המשורר ושירים חדשים שטרם ראו אור. מוקדם יותר השנה, זכה עצמון בפרס יהודה עמיחי לשירה לשנת תשע"א, לאחר שזכה בשנה שעברה בפרס אקו"ם לספרות. 

האתר מציג גם את הספר "להיות מורה – בנתיב הכניסה להוראה", בעריכת אורנה שץ-אופנהיימר, דיצה משכית ושרה זילברשטרום. הספר עוסק בשלב הכניסה למקצוע ההוראה ומציג מגוון מחקרים החושפים את ההתמודדויות בבעיות של ההתמחות ושל הכניסה להוראה מנקודת מבטם של המתמחים, של החונכים ושל המנהלים.

ספרים נוספים המוצגים באתר כוללים את "רוסו הקדמה כמלכודת" ו"הסוציאליזם בין פוליטיקה לאוטופיה" של ד"ר יפתח גולדמן, "הרב קוק בפולמוס השמיטה" ו"החדש יתקדש" של חגי בן-ארצי ו"עושים לשם שינוי - על יזמים חברתיים בישראל" של פרופ' יהודה בר שלום וד"ר עמירם שראל.

רפורמת "עוז לתמורה" צעד קטן בכיוון הנכון

רפורמת "עוז לתמורה" בבתי הספר התיכונים עליה הכריז משרד החינוך בשבוע האחרון היא  צעד קטן בכיוון הנכון בכל הקשור למעמד המורים בישראל, כך אמרה ד"ר נורית גל, סגנית ראש המכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין.

"הטרגדיה של המורה כיום נגזרת מהעובדה שהוא נכנס למקצוע מאחר שקיווה להיטיב עם ילדים, ובסוף הוא מוצא את עצמו בתפקידי שיטור מול קהל שבוי. לכן, הרפורמה היא מהלך נוסף לשבירת המעגל החונק את מקצוע ההוראה בישראל", אמרה גל בראיון ל-TheMarker.

בראיון נוסף שהעניקה ל- Ynet הוסיפה ד"ר גל כי הרפורמה עשויה להחזיר למקצוע את ההילה, לגאול אותו מאפרוריותו המדכאת. "הרפורמה תזרז צעירים מוכשרים לקחת חלק בעשייה המעניינת, המגוונת והמספקת בחינוך," הוסיפה גל.

עם זאת, גל הטילה ספק בסיכויי ההצלחה של הרפורמה, שכן לטענתה, תנאי העבודה הנוכחיים של המורה אינם מאפשרים את מימושה כראוי. "למורים אין חדרי עבודה לשוחח בהם בשקט וביחידות עם תלמיד, אין למורה פינת עבודה אישית, אין לו חדרון לשוחח בו עם הורה מודאג, פגוע, מאוים."

לדבריה במסגרת הדיונים על הרפורמה לא נוצלה הזדמנות לעשות שינויים משמעותיים בחינוך. "הרפורמה לא תורמת להשבחת ההוראה, דרכי ההוראה ודרכי ההערכה", אמרה ד"ר גל. "אמנם, תהליכי הפיתוח המקצועי של המורים במסגרת הרפורמה אמורים להשפיע על איכות ההוראה, אך במציאות הקיימת, בעקבות קיצוץ שעות ההוראה בשנים האחרונות והמרוץ לבחינות הבגרות - הם לא ריאלים. אולי העלייה בשכר תשפר מעט את תדמית המורה בציבור, אך כל עוד לא תהיה רפורמה אמיתית לשיפור איכות ההוראה והחינוך זהו טיפול קוסמטי בלבד".

גל ציינה אם זאת כי כל עוד תנאי העבודה של המורה במערכת החינוך הישראלית לא יאפשרו למורים להוציא את הרפורמה מן הכוח אל הפועל – תהא זו ברכה לבטלה.

לקראת כינוס שנת הלשון העברית: באקדמיה מעדיפים את האנגלית על פני העברית

במוסדות להשכלה גבוהה מעדיפים את האנגלית על פני העברית, כך אומרת ד"ר רות בורשטיין, ראש לימודי עריכת לשון  במכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין לקראת הכינוס לציון שנת הלשון העברית במערכת החינוך, שייערך ביום חמישי ז' בסיוון תשע"א (9 ביוני 2011) במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים. 

"כיום מתנהלים שיעורים באנגלית באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובטכניון",  אומרת ד"ר בורשטיין. "בנוסף, כדי לקבל קידום אקדמי צריכים אנשי הסגל לפרסם מאמרים באנגלית, אפילו בחוג ללשון עברית".



הכינוס לציון שנת הלשון העברית
במערכת החינוך

מרכז הלשון העברית הוא בארץ ומיטב החוקרים חיים בישראל", מוסיפה ד"ר בורשטיין. "כלומר, כאן צריך לפרסם את המאמרים בעברית. מדוע לנו להתבטל בפני הגויים כשמדובר בשפת התרבות שלנו מדורי דורות".

ד"ר בורשטיין מציינת כי הכינוס השנה, שיערך תחת הוכתרת: "תרבות של לשון ולשון של תרבות", הוא פרי שיתוף פעולה בין חמישה מוסדות שונים: האקדמיה ללשון העברית, מכללת ליפשיץ, מכללת הרצוג, מכללת אפרתה ומכללת דוד ילין.

"בפעם הראשונה חברו מוסדות דתיים וחילונים להוראה לקיים כנס מרכזי אחד בשיתוף עם האקדמה ללשון", מציינת ד"ר בורשטיין.

בכינוס ישתתפו שורה של מרצים מהשורה הראשונה והנושאים שיועלו בו יעסקו בסוגיות העכשוויות ביותר בתחום הלשון. בסוף הכנס יתקיים רב שיח בנושא: לשון תרבות ואקדמיה, בו תינתן הזדמנות לציבור להשתתף בדיון.  

הכניסה לכינוס היא ללא תשלום, אך מותנית ברישום מראש. לקבלת התוכנית המלאה.

סגנית מכללת דוד ילין: ההחלטה לקצר את החופש הגדול פופוליסטית ואינה עונה על הצרכים

החלטתו מעוררת המחלוקת של משרד החינוך לקצר את החופש הגדול ולהחזיר לתלמידים ימי חופשה במועדים אחרים במהלך שנת הלימודים תפסה את מערכת החינוך, ההורים, המורים והתלמידים בהפתעה מוחלטת. 

בראיון לאתר Ynet אמרה ד"ר נורית גל, סגנית ראש המכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין בירושלים ,כי ברעיון קיצור החופש יש נטייה לפופוליזם, והיא נובעת מרצון לענות על דרישות ההורים לפיתרון קל ומהיר לילדים.

לדברי ד"ר גל, בפועל קיצור החופש אינו עונה על הצרכים. "הבהילות והעובדה שההחלטה התקבלה ברגע האחרון מעידות על הפופוליזם ועל כך שזו החלטה מיותרת", אמרה ד"ר גל.

"להורים הרבה יותר קל להיערך עם סידור לילדים כשמתקיימת חופשה רציפה, והם מתקשים יותר להתמודד עם תקופות חופשה קטועות. זה יוצר בעיה קשה עם מקומות העבודה", הוסיפה ד"ר גל. "בנוסף החופשה הגדולה שתיווצר כעת בין יום הכיפורים לסוכות תפגע ברציפות הלימודים ותקשה על התלמידים לחזור לשגרת לימודים תקינה".

מוקדם יותר השבוע אישר שר החינוך גדעון סער את המלצות ועדה ציבורית, שקבעה כי יש לקצר את חופשת הקיץ ולהקדים את תחילת שנת הלימודים ל-26 באוגוסט. במקום ימי החופשה שקוצרו יקבלו התלמידים בבתי הספר וגני הילדים במגזר היהודי חופשות בתקופת החגים.

הכנס לעידוד יוזמות חינוכיות יתקיים השנה במכללת דוד ילין

המכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין תארח את יום העיון השנתי של הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות. בכנס ישתתפו עשרות מורים יזמים שאותרו על ידי הקרן וזכו בתמיכתה ויזמים מהעולם העסקי.

האירוע יערך ביום ראשון, 22 מאי 2011 בין השעות 9:30 ל-16:00 באולם התרבות ע"ש מאירהוף. יוספה דאר, מנהלת הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, תנחה את הכנס.   

להלן תוכנית הכנס:

9:30-10:30 התכנסות והרשמה

10:30-11:00 ברכות

מיכל כהן, סמנכ"ל בכירה ומנהלת המנהל הפדגוגי – משרד החינוך והתרבות  

אנה רוסו, ראש המכללה, ראש המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין

רחל בילסקי כהן, חברת עמותה, הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות

ראמי ארפאעיה ואשרף שרקאוי – חט"ב סלאם – מעלה עירון, נציגי המורים היזמים

11:00:12:00 "מעבר למילים" – מופע מוזיקלי של יובל דור – לשעבר סולן להקת "הכל עובר חביבי"

12:00-13:30 סיור בתערוכת היזמות

13:30-14:15 ארוחת צהרים

14:15-15:30 אפיקים ליזמות ולשינוי חברתי – מושבים מקבילים

מעצבים את העתיד – יצירת קפיצת מדרגה בישראל בכלל ובגליל בפרט – שמואל בן דרור, יזם עסקי.

הזכות לחיות כמו כל אחד אחר – דניאלה ברפמן כהן, מייסדת המרכז לחיים עצמאיים

טכנולוגיה חינוך ועסקים – גיל אילטוביץ, סופר ומנכ"ל קומפדיה

קיימות ביזמות חברתית – אייל בלוך, מנהל שותף, המכון לחינוך לקיימות

15:30-16:00 טקס הענקת תעודות וסיום

פרופ' עלית אולשטיין, יו"ר העמותה – הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות

ד"ר דפנא צוקרמן, בי"ס עין הרים, יוזמת בכירה נציגת עמית ליזם.

הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות נוסדה בשנת 1971 במטרה להעצים את המורה ואת המחנך בישראל תוך טיפוח יצירתיות וחדשנות בחינוך. באמצעות מענקים כספיים ותמיכה מורלית לגננת, למורה או לצוות מורים מעודדת הקרן את יצירתם של רעיונות חינוכיים חדשניים ומאפשרת את יישומם במערכת החינוך הישראלית. 

נשיאת מכללת דוד ילין: העובדה שמחצית התלמידים לא זכאים לבגרות מטרידה במיוחד

ד"ר אנה רוסו, נשיאת המכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין, הביעה דאגה מנתונים שפרסם משרד החינוך המלמדים על כך כי יותר מ-50 אחוז מהתלמידים במדינת ישראל אינם זכאים לתעודת בגרות. 

נתונים שפרסם משרד החינוך מלמדים כי 51.7% מהתלמידים בישראל לא עמדו ברף לקבלת תעודת בגרות. יש לציין אם זאת כי למרות הנתונים החמורים מדובר בעלייה של 2.2% במספר הזכאים לבגרות. בראיון לאתר Ynet בעקבות פרסום הנתונים אמרה ד"ר רוסו כי הנתונים מדאיגים. 

"אני שמחה שיש עלייה בשיעור הזכאות לבגרויות, אבל אין ספק שהעובדה ש-50% מהתלמידים לא זכאים לבגרויות, היא מטרידה במיוחד לאור זאת שהמדינה לא מציעה לאותם תלמידים דרכים אלטרנטיביות, כמו הכשרה מקצועית שבהן יכלו להגשים את עצמם ולתרום לחברה". 

 ד"ר רוסו הוסיפה כי "חייבים להבין שלכל אדם יש תחומים שבהם הוא מצטיין ולצערי מאז שקרסה המערכת של הלימודים הטכנולוגיים, לתלמידים בעלי הכישורים הטכניים אין מסלולי לימוד שבהם הם יכולים להתפתח ולהביא את הפוטנציאל שלהם לידי מימוש. התוצאה היא שאנו מאבדים חלק ניכר מהתלמידים כבר בשלב מוקדם יחסית בחייהם".

איך הופכים בעלי מוגבלויות ממובלים למובילים?

מודל חדש, שפותח על ידי חוקרים מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין מציג דרך חדשה לשילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה ומראה כיצד ניתן לסייע להם להפוך, במקרים מסוימים, ממובלים למובילים.

המודל, המכונה "המודל החברתי-יזמי" מבוסס על פרויקט שבוצע במסגרת המסלול להכשרת מורים לילדים עם מוגבלויות חמורות (מלמ"ח) במכללה. הרקע לפיתוח המודל החדש מוצג במאמר, שפורסם בכתב העת המקוון במעגלי חינוך של מכללת דוד ילין, תחת הכותרת: "ללמוד על, ללמוד עם, ללמוד מ – יצירת המודל החברתי-יזמי ליחסים בין החברה לבין אנשים עם מוגבלויות".

המאמר נכתב בידי איל בלוך, מנהל שותף במכון לחינוך לקיימות, במכללה, סילביה שטיגליץ, מנהלת שינוי חברתי בתחום המוגבלויות במכון לחינוך לקיימות, וישראל סייקס, מנחה מטעם ארגון שתי“ל. המחברים מציגים את מסקנותיהם מקורס משולב לשינוי חברתי בתחום המוגבלויות, קורס שהוא פרי שיתוף פעולה בין שתי“ל לבין המכללה. הקורס עונה על שני צרכים עיקריים: העצמת פעילי שטח עם מוגבלויות ושילובם באקדמיה וסיום הכשרת סטודנטים לחינוך מיוחד תוך מגע ישיר עם בעלי מוגבלויות.

באמצעות המפגש בין שתי הקבוצות בקורס כשווים מול מטרת יצירת מיזמים משותפים, השתנה הקשר המקובל של יחסי מטפל-מטופל. ואוכלוסיית בעלי המוגבלויות, הנתפסת בעיני עצמה ובעיני הסביבה כמובלת, הפכה למובילה בתחומים מסוימים.

החוקרים מציינים כי המודל החברתי-יזמי יוצר מרחב חדש של יחסי מוחלש-חברה. המודל מבוסס על שינוי הפרדיגמה מ"ללמוד על" ל"לימוד עִם". נדבך נוסף בא לידי ביטוי בהסתכלות על יזמים חברתיים עם מוגבלויות בתור מודלים להשראה וחיקוי.

תפיסה זו מחייבת הסתכלות מחודשת על הדרך המקובלת במוסדות הכשרה שונים "ללמוד על" הפציינט, המטופל או התלמיד. גישה זו מבוססת על "מפגש בין שווים" בגובה העיניים, שהוכיחה במהלך הקורס כי היא מחוללת שינוי בקרב הפעילים בעלי המוגבלויות וגם בקרב  הסטודנטים.

חדש במכללת דוד ילין – חוג לחינוך בלתי פורמאלי

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין תפתח החלה משנת הלימודים הבאה (תשע"ב)  חוג לימודים חדש לחינוך בלתי פורמאלי. החוג, שבראשו תעמוד ד"ר רויטל סלע שיוביץ, קיבל את אישור המועצה להשכלה גבוהה.

תוכנית הלימודים, המתנהלת במסגרת המסלול לחינוך על יסודי, נועדה להכשיר סטודנטים בעלי חזון חינוכי ומעורבות חברתית לניהול פרויקטים חינוכיים בקהילה. מטרת הלימודים היא לפתח בקרב הסטודנטים כישורי יוזמה ומנהיגות, להובלת תהליכי שינוי בתחום החינוכי והחברתי.

תוכנית הלימודים משלבת לימודי חינוך בלתי פורמאלי ופורמאלי והסטודנטים יוכלו לבחור בין שתי תוכניות לימודים: 

 

- חינוך חברתי-קהילתי – תוכנית לימודים המיועדת להקנות לסטודנטים מיומנויות וכלים מקצועיים לניהול תוכניות חינוכיות וחברתיות בקהילה ובבית הספר. בוגרי ההתמחות משתלבים בעשייה חינוכית חברתית במרכזים הקהילתיים, בתנועות הנוער, בעמותות ובמחלקות הנוער והתרבות ברשויות המקומיות

 

- קידום נוער – תוכנית לימודים המתמקדת בטיפול בבני נוער במצבי סיכון ומצוקה. המטרה היא להקנות לסטודנטים ידע אקדמי וכלים מקצועיים להתערבות חינוכית–טיפולית בבני נוער במצבי משבר ומצוקה. בוגרי ההתמחות משתלבים כעובדים חינוכיים-טיפוליים בכפרי הנוער, בפנימיות, ביחידות לקידום נוער ובמגוון מסגרות לטיפול בנוער  

"ישראל תשלם מחיר כבד על המחסור בתלמידים למתמטיקה ופיזיקה"

מצב הוראת המתמטיקה והפיזיקה במדינת ישראל בכי רע ואם לא ינקטו צעדים ממשיים לתיקונו תשלם מדינת ישראל מחיר כבד, כך עולה ממכתב ששלחה ד"ר הגר גל, ראש החוג להוראת מתמטיקה ופיזיקה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין לשר החינוך גדעון סער.

ד"ר גל מציינת כי לאחרונה פורסמו נתונים מדאיגים בדבר ציוני מבחן שניתן למורים למתמטיקה בבתי הספר היסודיים, שבהם ממוצע הציונים עמד על 76.9 בלבד ו-15% מהמורים לא השיגו ציון עובר. לדבריה, הנתונים אינם מפתיעים מאחר ומספר הסטודנטים להוראת מתמטיקה ופיזיקה הולך ומצטמצם ומרבית המורים העוסקים בהוראת מקצועות אלו כלל לא הוכשרו לכך. המחסור של מורים בתחום זה מביא לכך שמורים נשלחים לכיתות כשאין בידיהם הכלים הדרושים כדי ללמד מתמטיקה את תלמידי ישראל. המצב חמור אף יותר בנוגע למורי הפיזיקה.

ד"ר גל קראה לשר החינוך לעשות את כל הנדרש כדי לעודד צעירים עם נתונים גבוהים ללמוד את מקצוע הוראת המתמטיקה והפיזיקה. היא קוראת לעידוד תלמידים לעבור הכשרה מקיפה שתכלול גם התנסות מעשיות המלווה על ידי מורים מומחים.

לדבריה, משרד החינוך חייב לנקוט כמה מהלכים כולל:

• הענקת הטבות למורי המתמטיקה והפיזיקה שעברו הכשרה מלאה.
• הגדלת תקצובן של המכללות המכשירות מורים, בעיקר בכל הנוגע להכשרת מורים למתמטיקה ופיזיקה
• כיסוי שכר הלימודים של הסטודנטים במסלולים אלו והענקת מלגות קיום
• הענקת יום פנוי בתשלום למורים להמשך לימודים

ד"ר גל חתמה את המכתב בכותבה כי "אנו מצויים לאחר שעת האפס. בהיעדר נקיטת הצעדים המתאימים כבר היום, תשלם מדינת ישראל מחיר כבד, אולי כבד מנשא, כבר בשנים הקרובות. זה הזמן לעצור את ההידרדרות, למען תלמידי ישראל, למען ההווה והעתיד של מדינת ישראל".

בראיון שפורסם ב-Ynet ציינה ד"ר גל כי היעדר התחרות על מקומות לימוד, יצרה תחושה שכל אדם עם תעודת זהות יכול להיות מורה למתמטיקה, ללא קשר לכישוריו המקצועיים.

"המצוקה הקריטית במורים שלמדו מתמטיקה והוכשרו להוראת מתמטיקה גורמת לכך שלבתי הספר אין ברירה, אלא להשתמש במי שיש, וכך נוצר מצב, בו מורה לספרות, למשל, מלמד מתמטיקה את תלמידי התיכון".

מחקר חדש: ילדים בגיל הגן מגלים רגישות ומודעות לתחושות ההורים

ילדים בגילאי הגן מגלים רגישות ומודעות לתחושות הוריהם, כך עולה ממחקר חדש, שערכה ד"ר יעל דיין, ראש מסלול חינוך לגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין.

המחקר, שנערך בשיתוף עם ד"ר תמר ורטה-זהבי, סמירה ניירוך וד"ר תמר אשר, בוצע באמצעות מתן מצלמות ל-45 ילדים מגנים שונים (יהודים, ערבים ובעלי צרכים מיוחדים) ובקשה מהם לצלם תמונות, שהיו רוצים יותר מכל להראות להוריהם.

בראיון שפורסם בעיתון הארץ, אמרה ד"ר דיין כי "מה שראשוני כאן הוא שבכלל פונים לילדים ושואלים אותם איזה מידע חשוב להם להעביר להורים. עד כה לא חשבו שצריך לשאול אותם. הילדים היו שקופים".

מהמחקר עולה כי לילדים חשוב להראות שהגן הוא מקום טוב ואהוב. ההתייחסות לקולקטיב, מדגישה דיין בראיון, היתה תמיד חיובית: "לא סיפרו להורים באמצעות התמונות על התרחשויות שליליות. מתוך הנאמר עולה הסולידריות עם הקבוצה והנאמנות למקום".

כמו כן עולה בבירור הצורך להרגיע את ההורים שהכל בסדר בגן ואין צורך לדאוג. "הגן מוצג כמקום חיובי כדי לא ליצור קונפליקטים בין הגן להורים, שתי מסגרות שבהן חי הילד וחשוב לו שיחיו בשלום. הם חשים גם את קשיי הפרידה של ההורים וחשוב להם להרגיע אותם, ואולי גם את עצמם. ייתכן שהם גם מרגישים את המתח בין הבית לגן", אמרה דיין. "מחקרים רבים עוסקים בחשיבות הקשר בין הבית לגן כדי להקל על הילד ולעזור לו, והמחקר שלנו מצביע למעשה על חילופי תפקידים. התגובה שלהם מביעה כוח, הם רוצים לחזק את ההורים".



מודל חדש לשיפור הכשרת מורים באמצעות חינוך לקיימות

חינוך לקיימות מסייע ברענון ושיפור תהליך הכשרת המורים, כך עולה ממחקר, שהציגו מומחים מהמכללה לחינוך ע"ש דוד ילין בכנס המקוון הבין-לאומי השלישי "פותחים שערים בהכשרת מורים 2011: חינוך והכשרת מורים בעידן הגלובליזציה" של מכון מופת.

הכותבים, ד"ר מיכל יובל, ראש החוג למדעי הטבע, והמכון לחינוך לקיימות,  איל בלוך, מרכז התוכנית ליזמות במכללה, ודני פרדקין, חבר במכון לחינוך לקיימות, מציינים כי במאה העשרים ואחת, יוכתב במידה רבה סדר יומה של האנושות על ידי המשבר הסביבתי-חברתי וריקון התרבות הדמוקרטית מתוכנה ומכוחה.

הדבר צפוי להתרחש על רקע ניצול בלתי מבוקר של משאבי סביבה, זיהום מקורות מחייה חיוניים, תרבות הצרכנות ומודלים כלכליים הרואים בצמיחה את חזות הכל. לדברי החוקרים, התנהלות זו מתעלמת מסופיות המשאבים העומדים לרשות האנושות ומחלוקתם ההוגנת בין פרטים, עמים ותרבויות.

על רקע זה פותח מודל חדש, "מבית ספר קיים לבית ספר מקיים", העושה שימוש בחינוך לקיימות בכדי להכשיר סטודנטים להוראה תוך יצירת מפגש פורה ומפרה בין תפיסות וזרמים חינוכיים שונים. גישה זו כבר מצאה את ביטויה במכון לקיימות במכללת דוד ילין. המכון מאגד אנשי סגל אקדמי, מנהלה וסטודנטים, המגבשים ביחד תפיסה כוללת של יצירת תרבות בת קיימא. חברי המכון מקיימים קשרי גומלין ענפים עם גופים חינוכיים, ציבוריים ועסקיים בעלי עניין בקיימות, משתתפים בקבוצות חשיבה ומדריכים משתלמים מהארץ ומחו"ל.

הכותבים מסכמים כי "חינוך לקיימות הוא המסלול בו על המורה להוביל במאה העשרים ואחת. המורה המחנך לקיימות הינו יזם המשמש סוכן שינוי חברתי סביבתי ומתמודד עם אתגרי העתיד."

לדבריהם, מאחר וטיפוח מורה מיומן בתחום החינוך לקיימות הינו תהליך מורכב מציעים החוקרים מודל ישים, המורכב מצעדים קטנים, היוצרים הצלחות קטנות ומצטברים בתהליך ספיראלי לכדי שינוי מהותי. המודל עושה שימוש בהון האנושי הגלום בחברי הקהילה מתוך הקשבה, רצון אמיתי לשיתופי פעולה, ביזור סמכויות ואחריות אישית והוא מותאם ליישום במוסדות להכשרת מורים, בבתי ספר, בגני ילדים ובכל מסגרת בה מתקיימת קהילה.

מכללת דוד ילין תלווה פרויקט חינוכי של העברת סמכויות למנהלי בתי ספר במזרח ירושלים

המכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין תלווה יוזמה חינוכית חדשה שמטרתה להעביר סמכויות ניהול ממשרד החינוך למנהלי בית ספר במזרח ירושלים.

התוכנית היא חלק מפרויקט שיזם מינהל החינוך בעיריית ירושלים (מנח"י) לפיתוח מזרח העיר. מטרת פרויקט "ניהול עצמי" הינה העברת סמכויות  בתחומי תכניות לימוד, כוח אדם ותקציבים, תוך תיאום הדוק עם הרשות המקומית.

הפרויקט מכשיר מנהלים לקביעת מטרות ודפוסי פעולה להגשמתן, מתוך הנחה שהעצמת תפקיד המנהל תקדם את הישגי התלמידים ותשפר את האווירה החינוכית.

במסגרת הפרויקט נערך בעירייה מפגש היכרות עם כ-40 מנהלי בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים ממזרח העיר. בכוונת העירייה להמשיך ולהרחיב את הפרויקט, שההצטרפות אליו פתוחה בפני בתי הספר שהוזמנו.

התוכנית כוללת סדרה של מפגשי הכשרה והתמקצעות בשפה הערבית, בהנחיית ד"ר עומר מזהאל ממכללת דוד ילין, ובמהלכה יושם דגש על כתיבת תכנית עבודה, הגדרת יעדים ופעולות למימושם. 

מנהל מנח"י, דני בר גיורא, אמר כי הוא מקווה שהיוזמה תביא לשיפור הישגי התלמידים באופן משמעותי.



כיצד ניתן להשתמש בבלוג ככלי חינוכי להכשרת מורים?

בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה עצומה במספר הבלוגים ברשת האינטרנט. על פי נתונים של אתר BlogPluse, ברשת פעילים כיום יותר מ-155 מיליון בלוגים ומספרם עולה בהתמדה.

מתברר, כי בלוגים משמשים גם לצרכים לימודיים וניתן לעשות בהם שימוש להכשרת מורים. במאמר שפורסם, תחת הכותרת: השימוש בבלוגים להכשרת מורים בפיזיקה בכתב העת המקוון במעגלי חינוך של המכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין, מציג יורם אורעד את השימוש הנעשה ביומני הרשת ככלי חינוכי במכללה.

לדברי אורעד, בשנים האחרונות הופכים הבלוגים במהירות לכלי הוראה, המאומץ בידי אנשי חינוך והוראה, המחפשים מרחב חדש לביטוי יצירתי יותר של עצמם, שיאפשר גם את ביטוי קולות התלמידים. הוא מציין כי הבלוגים משמשים להעלאת רעיונות, מחשבות ועמדות בענייני חינוך, להצגת קישורים רלוונטיים ברשת, לתקשורת בין סטודנטים ובינם לבין המרצה שלהם, ועוד. 

ניסיונו האישי של הכותב מלמד כי השימוש בבלוגים הקל על הסטודנטים את הפעלת הרפלקציות הנדרשות מהם במהלך לימודיהם, סייע להם ללמוד זה מזה ולפתח ידע קולקטיבי, ותרם לקידום התקשורת  הבינאישית.

לבלוגים יתרונות רבים ומגוונים בהוראה ובחינוך כמו למשל:

• העצמת קולו של התלמיד
• קידום אינטראקציה חברתית
• העמקת הדיאלוג החינוכי
• פיתוח תודעה לעמדות ולדעות של אחרים
• קידום חשיבה ביקורתית ואנליטית
• חיזוק יסוד הספקנות בתהליך הלמידה
• קידום חשיבה יצירתית, אינטואיטיבית ואסוציאטיבית
• קידום חשיבה אנלוגית
• חשיפה וגישה מוגברת למידע איכותי

אורעד מביא כמה דגמים לשימושים אפשריים בבלוגים בתחום החינוך: 

• בלוג עצמאי - לכל סטודנט או תלמיד המשתתף בקורס משל עצמו המקושר לבלוגים של סטודנטים אחרים ולבלוג של המרצה
• בלוג מרצה - המרצה מנהל את הבלוג והסטודנטים קוראים ומגיבים
• בלוג כיתתי שיתופי - שייך במשותף לכל המשתתפים בתהליך הלמידה וכולם יכולים להעלות אליו חומרים, להגיב ולשתף מידע
• בלוג צוותי - קבוצת תלמידים מנהלים ביחד בלוג המשמש חלק מפרויקט או חלק מקבוצת למידה במסגרת המקצוע או הקורס.

הכותב מספר כי השימוש שעשה בבלוג האישי שלו הוכיח את עצמו כנוח ויעיל באימוני ההוראה ובשיעורי הדידקטיקה. הוא מציין, עם זאת, כי היו תלמידים שחשו רתיעה מפני השימוש בבלוג והחשיפה הכרוכה בכך.