חינוך לקיימות מסייע ברענון ושיפור תהליך הכשרת המורים, כך עולה ממחקר, שהציגו מומחים מהמכללה לחינוך ע"ש דוד ילין בכנס המקוון הבין-לאומי השלישי "פותחים שערים בהכשרת מורים 2011: חינוך והכשרת מורים בעידן הגלובליזציה" של מכון מופת.
הכותבים, ד"ר מיכל יובל, ראש החוג למדעי הטבע, והמכון לחינוך לקיימות, איל בלוך, מרכז התוכנית ליזמות במכללה, ודני פרדקין, חבר במכון לחינוך לקיימות, מציינים כי במאה העשרים ואחת, יוכתב במידה רבה סדר יומה של האנושות על ידי המשבר הסביבתי-חברתי וריקון התרבות הדמוקרטית מתוכנה ומכוחה. הדבר צפוי להתרחש על רקע ניצול בלתי מבוקר של משאבי סביבה, זיהום מקורות מחייה חיוניים, תרבות הצרכנות ומודלים כלכליים הרואים בצמיחה את חזות הכל. לדברי החוקרים, התנהלות זו מתעלמת מסופיות המשאבים העומדים לרשות האנושות ומחלוקתם ההוגנת בין פרטים, עמים ותרבויות.
על רקע זה פותח מודל חדש, "מבית ספר קיים לבית ספר מקיים", העושה שימוש בחינוך לקיימות בכדי להכשיר סטודנטים להוראה תוך יצירת מפגש פורה ומפרה בין תפיסות וזרמים חינוכיים שונים. גישה זו כבר מצאה את ביטויה במכון לקיימות במכללת דוד ילין. המכון מאגד אנשי סגל אקדמי, מנהלה וסטודנטים, המגבשים ביחד תפיסה כוללת של יצירת תרבות בת קיימא. חברי המכון מקיימים קשרי גומלין ענפים עם גופים חינוכיים, ציבוריים ועסקיים בעלי עניין בקיימות, משתתפים בקבוצות חשיבה ומדריכים משתלמים מהארץ ומחו"ל.
הכותבים מסכמים כי "חינוך לקיימות הוא המסלול בו על המורה להוביל במאה העשרים ואחת. המורה המחנך לקיימות הינו יזם המשמש סוכן שינוי חברתי סביבתי ומתמודד עם אתגרי העתיד."
לדבריהם, מאחר וטיפוח מורה מיומן בתחום החינוך לקיימות הינו תהליך מורכב מציעים החוקרים מודל ישים, המורכב מצעדים קטנים, היוצרים הצלחות קטנות ומצטברים בתהליך ספיראלי לכדי שינוי מהותי. המודל עושה שימוש בהון האנושי הגלום בחברי הקהילה מתוך הקשבה, רצון אמיתי לשיתופי פעולה, ביזור סמכויות ואחריות אישית והוא מותאם ליישום במוסדות להכשרת מורים, בבתי ספר, בגני ילדים ובכל מסגרת בה מתקיימת קהילה.
