יום רביעי, 23 בפברואר 2011

"ישראל תשלם מחיר כבד על המחסור בתלמידים למתמטיקה ופיזיקה"

מצב הוראת המתמטיקה והפיזיקה במדינת ישראל בכי רע ואם לא ינקטו צעדים ממשיים לתיקונו תשלם מדינת ישראל מחיר כבד, כך עולה ממכתב ששלחה ד"ר הגר גל, ראש החוג להוראת מתמטיקה ופיזיקה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין לשר החינוך גדעון סער.

ד"ר גל מציינת כי לאחרונה פורסמו נתונים מדאיגים בדבר ציוני מבחן שניתן למורים למתמטיקה בבתי הספר היסודיים, שבהם ממוצע הציונים עמד על 76.9 בלבד ו-15% מהמורים לא השיגו ציון עובר. לדבריה, הנתונים אינם מפתיעים מאחר ומספר הסטודנטים להוראת מתמטיקה ופיזיקה הולך ומצטמצם ומרבית המורים העוסקים בהוראת מקצועות אלו כלל לא הוכשרו לכך. המחסור של מורים בתחום זה מביא לכך שמורים נשלחים לכיתות כשאין בידיהם הכלים הדרושים כדי ללמד מתמטיקה את תלמידי ישראל. המצב חמור אף יותר בנוגע למורי הפיזיקה.

ד"ר גל קראה לשר החינוך לעשות את כל הנדרש כדי לעודד צעירים עם נתונים גבוהים ללמוד את מקצוע הוראת המתמטיקה והפיזיקה. היא קוראת לעידוד תלמידים לעבור הכשרה מקיפה שתכלול גם התנסות מעשיות המלווה על ידי מורים מומחים.

לדבריה, משרד החינוך חייב לנקוט כמה מהלכים כולל:
  • הענקת הטבות למורי המתמטיקה והפיזיקה שעברו הכשרה מלאה.
  • הגדלת תקצובן של המכללות המכשירות מורים, בעיקר בכל הנוגע להכשרת מורים למתמטיקה ופיזיקה
  • כיסוי שכר הלימודים של הסטודנטים במסלולים אלו והענקת מלגות קיום
  • הענקת יום פנוי בתשלום למורים להמשך לימודים
ד"ר גל חתמה את המכתב בכותבה כי "אנו מצויים לאחר שעת האפס. בהיעדר נקיטת הצעדים המתאימים כבר היום, תשלם מדינת ישראל מחיר כבד, אולי כבד מנשא, כבר בשנים הקרובות. זה הזמן לעצור את ההידרדרות, למען תלמידי ישראל, למען ההווה והעתיד של מדינת ישראל".

בראיון שפורסם ב-Ynet ציינה ד"ר גל כי היעדר התחרות על מקומות לימוד, יצרה תחושה שכל אדם עם תעודת זהות יכול להיות מורה למתמטיקה, ללא קשר לכישוריו המקצועיים.

"המצוקה הקריטית במורים שלמדו מתמטיקה והוכשרו להוראת מתמטיקה גורמת לכך שלבתי הספר אין ברירה, אלא להשתמש במי שיש, וכך נוצר מצב, בו מורה לספרות, למשל, מלמד מתמטיקה את תלמידי התיכון".

יום שלישי, 1 בפברואר 2011

מחקר חדש: ילדים בגיל הגן מגלים רגישות ומודעות לתחושות ההורים

ילדים בגילאי הגן מגלים רגישות ומודעות לתחושות הוריהם, כך עולה ממחקר חדש, שערכה ד"ר יעל דיין, ראש מסלול חינוך לגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין.

המחקר, שנערך בשיתוף עם ד"ר תמר ורטה-זהבי, סמירה ניירוך וד"ר תמר אשר, בוצע באמצעות מתן מצלמות ל-45 ילדים מגנים שונים (יהודים, ערבים ובעלי צרכים מיוחדים) ובקשה מהם לצלם תמונות, שהיו רוצים יותר מכל להראות להוריהם.

בראיון שפורסם בעיתון
הארץ, אמרה ד"ר דיין כי "מה שראשוני כאן הוא שבכלל פונים לילדים ושואלים אותם איזה מידע חשוב להם להעביר להורים. עד כה לא חשבו שצריך לשאול אותם. הילדים היו שקופים".

מהמחקר עולה כי לילדים חשוב להראות שהגן הוא מקום טוב ואהוב. ההתייחסות לקולקטיב, מדגישה דיין בראיון, היתה תמיד חיובית: "לא סיפרו להורים באמצעות התמונות על התרחשויות שליליות. מתוך הנאמר עולה הסולידריות עם הקבוצה והנאמנות למקום".

כמו כן עולה בבירור הצורך להרגיע את ההורים שהכל בסדר בגן ואין צורך לדאוג. "הגן מוצג כמקום חיובי כדי לא ליצור קונפליקטים בין הגן להורים, שתי מסגרות שבהן חי הילד וחשוב לו שיחיו בשלום. הם חשים גם את קשיי הפרידה של ההורים וחשוב להם להרגיע אותם, ואולי גם את עצמם. ייתכן שהם גם מרגישים את המתח בין הבית לגן", אמרה דיין. "מחקרים רבים עוסקים בחשיבות הקשר בין הבית לגן כדי להקל על הילד ולעזור לו, והמחקר שלנו מצביע למעשה על חילופי תפקידים. התגובה שלהם מביעה כוח, הם רוצים לחזק את ההורים".