במהלך חודשי הקיץ ניתן לראות עלייה של כ-10 אחוזים באלימות ובשימוש בסמים בקרב בני הנוער, כך אמרה ד"ר רויטל סלע-שיוביץ, ראש החוג ללימודי חינוך בלתי פורמאלי במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.
בראיון לרדיו ירושלים אמרה ד"ר סלע-שיוביץ כי ידוע שבהיעדר מסגרת וחוסר שגרה, מזמן הקיץ הרבה מאד מצביים של בטלה ושעמום. בנוסף, ניתן להבחין בקרב בני הנוער במצבים רבים של שוטטות בשעות הלילה, מחוץ לשעות בו מתקיים פיקוח של הורים וגורמים אחרים. "שעות הערות של בני הנוער הן שעות הלילה, ולכן המצבים הללו הם שמזמנים כל מיני התנהגויות של סיכון לבני הנוער, אפילו כאלה שמלכתחילה סבלו מבעיות התנהגות", אמרה ד"ר סלע-שיוביץ. "בני הנוער מסתובבים ומחפשים אחר כל מני ריגושים ונוצרת דינאמיקה של לחץ קבוצתי בתוך התהליך, המוביל לפשיעה ולשימוש בסמים".
ההורים נדרשים לכן, בראש ובראשונה, לנהל דיאלוג עם בני הנוער. "צריך לשאול את הנערים מה אתם עושים? מה המטרות שלכם בקיץ? לנסות ולכוון אותם בכיוון של איזה שהיא תעסוקה. כמה שיותר לעודד אותם להימצא באיזה שהיא מסגרת של פיקוח", אמרה ד"ר סלע-שיוביץ. "הנער צריך ליצור גם תעסוקות אלטרנטיבות בתוך הבית".
לדבריה, הדיאלוג בין ההורים לילדים צריך להיות גם בהקשר של יצירת מודעות למצבי סיכון והדינאמיקה שיכולה להתרחש בתוך ההתנהלות שלהם בקבוצה. מצד שני, נדרשת גם היערכות של הורים כמו לדוגמא סיירות הורים, הורים שגולשים באינטרנט ומסייעים באיתור פדופילים ואחרים, שמנצלים קטינים.
ד"ר סלע-שיוביץ ציינה כי כחלק מההתמודדות עם הבעיה עוברים גם תנועות הנוער והמתנ"סים לפעילות בשעות הלילה. "כשיש לבני הנוער אלטרנטיבה תעסוקתית הולמת זה מפחית את מה שאנחנו רואים בהעדר פעילויות כאלה, של עלייה בפשיעה ואלימות של בני הנוער. זה יכול להיות לילות לבנים במתנ"סים, מופעים, מחנות של תנועות הנוער או התנדבות. הדבר יוצר איזה שהיא מסגרת", הוסיפה ד"ר סלע-שיוביץ. "הפיקוח הלא פורמאלי חשוב לא פחות מהפיקוח הפורמאלי. אותם אנשים שעובדים במסגרות האלה באמצעות הקשר שהם יוצרים עם בני הנוער יכולים לראות דברים שהמורים וההורים לא רואים".
בראיון לרדיו ירושלים אמרה ד"ר סלע-שיוביץ כי ידוע שבהיעדר מסגרת וחוסר שגרה, מזמן הקיץ הרבה מאד מצביים של בטלה ושעמום. בנוסף, ניתן להבחין בקרב בני הנוער במצבים רבים של שוטטות בשעות הלילה, מחוץ לשעות בו מתקיים פיקוח של הורים וגורמים אחרים. "שעות הערות של בני הנוער הן שעות הלילה, ולכן המצבים הללו הם שמזמנים כל מיני התנהגויות של סיכון לבני הנוער, אפילו כאלה שמלכתחילה סבלו מבעיות התנהגות", אמרה ד"ר סלע-שיוביץ. "בני הנוער מסתובבים ומחפשים אחר כל מני ריגושים ונוצרת דינאמיקה של לחץ קבוצתי בתוך התהליך, המוביל לפשיעה ולשימוש בסמים".
ההורים נדרשים לכן, בראש ובראשונה, לנהל דיאלוג עם בני הנוער. "צריך לשאול את הנערים מה אתם עושים? מה המטרות שלכם בקיץ? לנסות ולכוון אותם בכיוון של איזה שהיא תעסוקה. כמה שיותר לעודד אותם להימצא באיזה שהיא מסגרת של פיקוח", אמרה ד"ר סלע-שיוביץ. "הנער צריך ליצור גם תעסוקות אלטרנטיבות בתוך הבית".
לדבריה, הדיאלוג בין ההורים לילדים צריך להיות גם בהקשר של יצירת מודעות למצבי סיכון והדינאמיקה שיכולה להתרחש בתוך ההתנהלות שלהם בקבוצה. מצד שני, נדרשת גם היערכות של הורים כמו לדוגמא סיירות הורים, הורים שגולשים באינטרנט ומסייעים באיתור פדופילים ואחרים, שמנצלים קטינים.
ד"ר סלע-שיוביץ ציינה כי כחלק מההתמודדות עם הבעיה עוברים גם תנועות הנוער והמתנ"סים לפעילות בשעות הלילה. "כשיש לבני הנוער אלטרנטיבה תעסוקתית הולמת זה מפחית את מה שאנחנו רואים בהעדר פעילויות כאלה, של עלייה בפשיעה ואלימות של בני הנוער. זה יכול להיות לילות לבנים במתנ"סים, מופעים, מחנות של תנועות הנוער או התנדבות. הדבר יוצר איזה שהיא מסגרת", הוסיפה ד"ר סלע-שיוביץ. "הפיקוח הלא פורמאלי חשוב לא פחות מהפיקוח הפורמאלי. אותם אנשים שעובדים במסגרות האלה באמצעות הקשר שהם יוצרים עם בני הנוער יכולים לראות דברים שהמורים וההורים לא רואים".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה