כיצד מתגוננים מפני עלייה בסיכון לאלימות ולפשיעה בקרב בני נוער בחופש הגדול?

במהלך חודשי הקיץ ניתן לראות עלייה של כ-10 אחוזים באלימות ובשימוש בסמים בקרב בני הנוער, כך אמרה  ד"ר רויטל סלע-שיוביץ, ראש החוג ללימודי חינוך בלתי פורמאלי במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.

בראיון לרדיו ירושלים אמרה ד"ר סלע-שיוביץ כי ידוע שבהיעדר מסגרת וחוסר שגרה, מזמן הקיץ הרבה מאד מצביים של בטלה ושעמום. בנוסף, ניתן להבחין בקרב בני הנוער במצבים רבים של שוטטות בשעות הלילה, מחוץ לשעות בו מתקיים פיקוח של הורים וגורמים אחרים. "שעות הערות של בני הנוער הן שעות הלילה, ולכן המצבים הללו הם שמזמנים כל מיני התנהגויות של סיכון לבני הנוער, אפילו כאלה שמלכתחילה סבלו מבעיות התנהגות", אמרה ד"ר סלע-שיוביץ. "בני הנוער מסתובבים ומחפשים אחר כל מני ריגושים ונוצרת דינאמיקה של לחץ קבוצתי בתוך התהליך, המוביל לפשיעה ולשימוש בסמים".

ההורים נדרשים לכן, בראש ובראשונה, לנהל דיאלוג עם בני הנוער. "צריך לשאול את הנערים מה אתם עושים? מה המטרות שלכם בקיץ? לנסות ולכוון אותם בכיוון של איזה שהיא תעסוקה. כמה שיותר לעודד אותם להימצא באיזה שהיא מסגרת של פיקוח", אמרה ד"ר סלע-שיוביץ. "הנער צריך ליצור גם תעסוקות אלטרנטיבות בתוך הבית".

לדבריה, הדיאלוג בין ההורים לילדים צריך להיות גם בהקשר של יצירת מודעות למצבי סיכון והדינאמיקה שיכולה להתרחש בתוך ההתנהלות שלהם בקבוצה. מצד שני, נדרשת גם היערכות של הורים כמו לדוגמא סיירות הורים, הורים שגולשים באינטרנט ומסייעים באיתור פדופילים ואחרים, שמנצלים קטינים.

ד"ר סלע-שיוביץ ציינה כי כחלק מההתמודדות עם הבעיה עוברים גם תנועות הנוער והמתנ"סים לפעילות בשעות הלילה. "כשיש לבני הנוער אלטרנטיבה תעסוקתית הולמת זה מפחית את מה שאנחנו רואים בהעדר פעילויות כאלה, של עלייה בפשיעה ואלימות של בני הנוער. זה יכול להיות לילות לבנים במתנ"סים, מופעים, מחנות של תנועות הנוער או התנדבות. הדבר יוצר איזה שהיא מסגרת", הוסיפה ד"ר סלע-שיוביץ. "הפיקוח הלא פורמאלי חשוב לא פחות מהפיקוח הפורמאלי. אותם אנשים שעובדים במסגרות האלה באמצעות הקשר שהם יוצרים עם בני הנוער יכולים לראות דברים שהמורים וההורים לא רואים".

בשבוע הספר יוצגו כחמישים ספרים מפרי עטם של מרצים במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין

כחלק מאירועי שבוע הספר העברי מוצגים באתר של המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין כחמישים ספרים ופרסומים, שנכתבו ונערכו על ידי מרצים במכללה.

בין היתר, פורסם לאחרונה הספר "גנדי – סיפור חייו של מהטמה גנדי", שנכתב בידי ד"ר תמר ורטה-זהבי, מרצה במסלול לחינוך לגיל הרך במכללה.

ורטה-זהבי, פרסמה בעבר גם את הספרים שרוטה, סלטה לאחור ומרטין – סיפר חייו של מרטין לותר קינג. בכתבה שפורסמה בעיתון הארץ מתוארת ורטה-זהבי, כאחת מסופרות הילדים המעניינות ביותר בזירה המתעוררת של ספרי מקור לנוער.

ספר נוסף, שזכה להתעניינות רבה, הוא "חלקת – מבחר ושירים חדשים" שפרסם צבי עצמון, מרצה בחוג למדעים ובמסלולי מלמ"ח (מורים לבעלי מוגבלויות מיוחדות) וחינוך מיוחד במכללה. הספר הנו ספרו העשירי של עצמון, שיוצא לאור, ובו מבחר מספרי השירה הקודמים של המשורר ושירים חדשים שטרם ראו אור. מוקדם יותר השנה, זכה עצמון בפרס יהודה עמיחי לשירה לשנת תשע"א, לאחר שזכה בשנה שעברה בפרס אקו"ם לספרות. 

האתר מציג גם את הספר "להיות מורה – בנתיב הכניסה להוראה", בעריכת אורנה שץ-אופנהיימר, דיצה משכית ושרה זילברשטרום. הספר עוסק בשלב הכניסה למקצוע ההוראה ומציג מגוון מחקרים החושפים את ההתמודדויות בבעיות של ההתמחות ושל הכניסה להוראה מנקודת מבטם של המתמחים, של החונכים ושל המנהלים.

ספרים נוספים המוצגים באתר כוללים את "רוסו הקדמה כמלכודת" ו"הסוציאליזם בין פוליטיקה לאוטופיה" של ד"ר יפתח גולדמן, "הרב קוק בפולמוס השמיטה" ו"החדש יתקדש" של חגי בן-ארצי ו"עושים לשם שינוי - על יזמים חברתיים בישראל" של פרופ' יהודה בר שלום וד"ר עמירם שראל.

רפורמת "עוז לתמורה" צעד קטן בכיוון הנכון

רפורמת "עוז לתמורה" בבתי הספר התיכונים עליה הכריז משרד החינוך בשבוע האחרון היא  צעד קטן בכיוון הנכון בכל הקשור למעמד המורים בישראל, כך אמרה ד"ר נורית גל, סגנית ראש המכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין.

"הטרגדיה של המורה כיום נגזרת מהעובדה שהוא נכנס למקצוע מאחר שקיווה להיטיב עם ילדים, ובסוף הוא מוצא את עצמו בתפקידי שיטור מול קהל שבוי. לכן, הרפורמה היא מהלך נוסף לשבירת המעגל החונק את מקצוע ההוראה בישראל", אמרה גל בראיון ל-TheMarker.

בראיון נוסף שהעניקה ל- Ynet הוסיפה ד"ר גל כי הרפורמה עשויה להחזיר למקצוע את ההילה, לגאול אותו מאפרוריותו המדכאת. "הרפורמה תזרז צעירים מוכשרים לקחת חלק בעשייה המעניינת, המגוונת והמספקת בחינוך," הוסיפה גל.

עם זאת, גל הטילה ספק בסיכויי ההצלחה של הרפורמה, שכן לטענתה, תנאי העבודה הנוכחיים של המורה אינם מאפשרים את מימושה כראוי. "למורים אין חדרי עבודה לשוחח בהם בשקט וביחידות עם תלמיד, אין למורה פינת עבודה אישית, אין לו חדרון לשוחח בו עם הורה מודאג, פגוע, מאוים."

לדבריה במסגרת הדיונים על הרפורמה לא נוצלה הזדמנות לעשות שינויים משמעותיים בחינוך. "הרפורמה לא תורמת להשבחת ההוראה, דרכי ההוראה ודרכי ההערכה", אמרה ד"ר גל. "אמנם, תהליכי הפיתוח המקצועי של המורים במסגרת הרפורמה אמורים להשפיע על איכות ההוראה, אך במציאות הקיימת, בעקבות קיצוץ שעות ההוראה בשנים האחרונות והמרוץ לבחינות הבגרות - הם לא ריאלים. אולי העלייה בשכר תשפר מעט את תדמית המורה בציבור, אך כל עוד לא תהיה רפורמה אמיתית לשיפור איכות ההוראה והחינוך זהו טיפול קוסמטי בלבד".

גל ציינה אם זאת כי כל עוד תנאי העבודה של המורה במערכת החינוך הישראלית לא יאפשרו למורים להוציא את הרפורמה מן הכוח אל הפועל – תהא זו ברכה לבטלה.

לקראת כינוס שנת הלשון העברית: באקדמיה מעדיפים את האנגלית על פני העברית

במוסדות להשכלה גבוהה מעדיפים את האנגלית על פני העברית, כך אומרת ד"ר רות בורשטיין, ראש לימודי עריכת לשון  במכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין לקראת הכינוס לציון שנת הלשון העברית במערכת החינוך, שייערך ביום חמישי ז' בסיוון תשע"א (9 ביוני 2011) במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים. 

"כיום מתנהלים שיעורים באנגלית באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובטכניון",  אומרת ד"ר בורשטיין. "בנוסף, כדי לקבל קידום אקדמי צריכים אנשי הסגל לפרסם מאמרים באנגלית, אפילו בחוג ללשון עברית".



הכינוס לציון שנת הלשון העברית
במערכת החינוך

מרכז הלשון העברית הוא בארץ ומיטב החוקרים חיים בישראל", מוסיפה ד"ר בורשטיין. "כלומר, כאן צריך לפרסם את המאמרים בעברית. מדוע לנו להתבטל בפני הגויים כשמדובר בשפת התרבות שלנו מדורי דורות".

ד"ר בורשטיין מציינת כי הכינוס השנה, שיערך תחת הוכתרת: "תרבות של לשון ולשון של תרבות", הוא פרי שיתוף פעולה בין חמישה מוסדות שונים: האקדמיה ללשון העברית, מכללת ליפשיץ, מכללת הרצוג, מכללת אפרתה ומכללת דוד ילין.

"בפעם הראשונה חברו מוסדות דתיים וחילונים להוראה לקיים כנס מרכזי אחד בשיתוף עם האקדמה ללשון", מציינת ד"ר בורשטיין.

בכינוס ישתתפו שורה של מרצים מהשורה הראשונה והנושאים שיועלו בו יעסקו בסוגיות העכשוויות ביותר בתחום הלשון. בסוף הכנס יתקיים רב שיח בנושא: לשון תרבות ואקדמיה, בו תינתן הזדמנות לציבור להשתתף בדיון.  

הכניסה לכינוס היא ללא תשלום, אך מותנית ברישום מראש. לקבלת התוכנית המלאה.

סגנית מכללת דוד ילין: ההחלטה לקצר את החופש הגדול פופוליסטית ואינה עונה על הצרכים

החלטתו מעוררת המחלוקת של משרד החינוך לקצר את החופש הגדול ולהחזיר לתלמידים ימי חופשה במועדים אחרים במהלך שנת הלימודים תפסה את מערכת החינוך, ההורים, המורים והתלמידים בהפתעה מוחלטת. 

בראיון לאתר Ynet אמרה ד"ר נורית גל, סגנית ראש המכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין בירושלים ,כי ברעיון קיצור החופש יש נטייה לפופוליזם, והיא נובעת מרצון לענות על דרישות ההורים לפיתרון קל ומהיר לילדים.

לדברי ד"ר גל, בפועל קיצור החופש אינו עונה על הצרכים. "הבהילות והעובדה שההחלטה התקבלה ברגע האחרון מעידות על הפופוליזם ועל כך שזו החלטה מיותרת", אמרה ד"ר גל.

"להורים הרבה יותר קל להיערך עם סידור לילדים כשמתקיימת חופשה רציפה, והם מתקשים יותר להתמודד עם תקופות חופשה קטועות. זה יוצר בעיה קשה עם מקומות העבודה", הוסיפה ד"ר גל. "בנוסף החופשה הגדולה שתיווצר כעת בין יום הכיפורים לסוכות תפגע ברציפות הלימודים ותקשה על התלמידים לחזור לשגרת לימודים תקינה".

מוקדם יותר השבוע אישר שר החינוך גדעון סער את המלצות ועדה ציבורית, שקבעה כי יש לקצר את חופשת הקיץ ולהקדים את תחילת שנת הלימודים ל-26 באוגוסט. במקום ימי החופשה שקוצרו יקבלו התלמידים בבתי הספר וגני הילדים במגזר היהודי חופשות בתקופת החגים.