קבוצה של סטודנטיות מהמכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין בירושלים פיתחו "משחקים תלויי תרבות" המאפשרים לילדי גן ממוצא אתיופי להתחבר לתרבות ולעבר של יהודי אתיופיה דרך סיפור העלייה, כך מדווח העיתון הארץ.
בכתבה שהוקדשה מספרת הכתבת תמר רותם על פעילות שביצעה הקבוצה בגן ראשית בירושלים, שכרבע מילדיו יוצאי אתיופיה. הכתבת מציינת כי הקבוצה פיתחה משחקים נוספים, המבוססים על ארצות הגירה אחרות לישראל, כתימן ומרוקו.
לוח המשחק צבוע בצבעי חום אדמה ועליו מסומן מסלול. מטרת המשחק היא לעורר במשתתפים הזדהות עם סיפור המסע של ילד אתיופי דמיוני בן גילם של ילדי הגן, בשם קלקידן. המשחק נועד לעודד את הילדים לקחת חלק פעיל ולהשתתף באופן אקטיבי במשחק, תוך שהם חולקים את הסיפורים המשפחתיים שלהם.
גן ראשית הוא אחד מארבעה גני החינוך הממלכתי-דתי, שפועלים במסגרת הקיבוץ העירוני הדתי ראשית בשכונת קרית מנחם בירושלים. עבודת הסטודנטיות בשכונת קרית מנחם התאפשרה בעקבות החלטה חדשה שקיבלה הנהלת מכללת דוד ילין, להגיע לשכונות מצוקה.
את המשחקים יצרו הסטודנטיות במסגרת הקורס של תמר ורטה-זהבי, המרצה על רב תרבותיות במכללת דוד ילין. "המכללה נמצאת בשכונת השמנת בית הכרם, לא רחוק, אבל הסטודנטיות לא האמינו שמציאות כל כך שונה קיימת במרחק קצר כל כך", סיפרה ורטה-זהבי.
בראיון להארץ הוסיפה, כי הסיפור ההרואי של העלייה לישראל, שמאפשר הזדהות אתו, אמור להעצים את הילדים האתיופים. "הם נעשים לגיבורים בעיני חבריהם", היא אומרת. ורטה-זהבי מלמדת את הסטודנטים את מקצוע הדידקטיקה, "איך לספר סיפור ואיך להתייחס לילד", כלשונה.
ורטה-זהבי, שעשתה את עבודת הדוקטורט שלה על גיבוש דעות פוליטיות בגיל הרך, מצרה על כך שבגנים בישראל לא נעשה מספיק כדי לתת מקום לתרבות של הילדים שלא באים מקרב התרבות ההגמונית. לדבריה, "ילדים ממוצא אתיופי שומעים יתר על המידה על התרבות הכללית ונדחפים על ידי כך לאמץ נרטיבים לא להם וזה פוגע בהם". לדבריה, אפשר לשנות סטריאוטיפים אצל ילדים בעזרת משחקים. "למשחק יש כוח. זו יכולה להיות חוויה טוטלית שבאמצעותה אפשר להנחיל לילדים נרטיבים של האחר", היא אומרת.
