"ישראל תשלם מחיר כבד על המחסור בתלמידים למתמטיקה ופיזיקה"

מצב הוראת המתמטיקה והפיזיקה במדינת ישראל בכי רע ואם לא ינקטו צעדים ממשיים לתיקונו תשלם מדינת ישראל מחיר כבד, כך עולה ממכתב ששלחה ד"ר הגר גל, ראש החוג להוראת מתמטיקה ופיזיקה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין לשר החינוך גדעון סער.

ד"ר גל מציינת כי לאחרונה פורסמו נתונים מדאיגים בדבר ציוני מבחן שניתן למורים למתמטיקה בבתי הספר היסודיים, שבהם ממוצע הציונים עמד על 76.9 בלבד ו-15% מהמורים לא השיגו ציון עובר. לדבריה, הנתונים אינם מפתיעים מאחר ומספר הסטודנטים להוראת מתמטיקה ופיזיקה הולך ומצטמצם ומרבית המורים העוסקים בהוראת מקצועות אלו כלל לא הוכשרו לכך. המחסור של מורים בתחום זה מביא לכך שמורים נשלחים לכיתות כשאין בידיהם הכלים הדרושים כדי ללמד מתמטיקה את תלמידי ישראל. המצב חמור אף יותר בנוגע למורי הפיזיקה.

ד"ר גל קראה לשר החינוך לעשות את כל הנדרש כדי לעודד צעירים עם נתונים גבוהים ללמוד את מקצוע הוראת המתמטיקה והפיזיקה. היא קוראת לעידוד תלמידים לעבור הכשרה מקיפה שתכלול גם התנסות מעשיות המלווה על ידי מורים מומחים.

לדבריה, משרד החינוך חייב לנקוט כמה מהלכים כולל:

• הענקת הטבות למורי המתמטיקה והפיזיקה שעברו הכשרה מלאה.
• הגדלת תקצובן של המכללות המכשירות מורים, בעיקר בכל הנוגע להכשרת מורים למתמטיקה ופיזיקה
• כיסוי שכר הלימודים של הסטודנטים במסלולים אלו והענקת מלגות קיום
• הענקת יום פנוי בתשלום למורים להמשך לימודים

ד"ר גל חתמה את המכתב בכותבה כי "אנו מצויים לאחר שעת האפס. בהיעדר נקיטת הצעדים המתאימים כבר היום, תשלם מדינת ישראל מחיר כבד, אולי כבד מנשא, כבר בשנים הקרובות. זה הזמן לעצור את ההידרדרות, למען תלמידי ישראל, למען ההווה והעתיד של מדינת ישראל".

בראיון שפורסם ב-Ynet ציינה ד"ר גל כי היעדר התחרות על מקומות לימוד, יצרה תחושה שכל אדם עם תעודת זהות יכול להיות מורה למתמטיקה, ללא קשר לכישוריו המקצועיים.

"המצוקה הקריטית במורים שלמדו מתמטיקה והוכשרו להוראת מתמטיקה גורמת לכך שלבתי הספר אין ברירה, אלא להשתמש במי שיש, וכך נוצר מצב, בו מורה לספרות, למשל, מלמד מתמטיקה את תלמידי התיכון".

מחקר חדש: ילדים בגיל הגן מגלים רגישות ומודעות לתחושות ההורים

ילדים בגילאי הגן מגלים רגישות ומודעות לתחושות הוריהם, כך עולה ממחקר חדש, שערכה ד"ר יעל דיין, ראש מסלול חינוך לגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין.

המחקר, שנערך בשיתוף עם ד"ר תמר ורטה-זהבי, סמירה ניירוך וד"ר תמר אשר, בוצע באמצעות מתן מצלמות ל-45 ילדים מגנים שונים (יהודים, ערבים ובעלי צרכים מיוחדים) ובקשה מהם לצלם תמונות, שהיו רוצים יותר מכל להראות להוריהם.

בראיון שפורסם בעיתון הארץ, אמרה ד"ר דיין כי "מה שראשוני כאן הוא שבכלל פונים לילדים ושואלים אותם איזה מידע חשוב להם להעביר להורים. עד כה לא חשבו שצריך לשאול אותם. הילדים היו שקופים".

מהמחקר עולה כי לילדים חשוב להראות שהגן הוא מקום טוב ואהוב. ההתייחסות לקולקטיב, מדגישה דיין בראיון, היתה תמיד חיובית: "לא סיפרו להורים באמצעות התמונות על התרחשויות שליליות. מתוך הנאמר עולה הסולידריות עם הקבוצה והנאמנות למקום".

כמו כן עולה בבירור הצורך להרגיע את ההורים שהכל בסדר בגן ואין צורך לדאוג. "הגן מוצג כמקום חיובי כדי לא ליצור קונפליקטים בין הגן להורים, שתי מסגרות שבהן חי הילד וחשוב לו שיחיו בשלום. הם חשים גם את קשיי הפרידה של ההורים וחשוב להם להרגיע אותם, ואולי גם את עצמם. ייתכן שהם גם מרגישים את המתח בין הבית לגן", אמרה דיין. "מחקרים רבים עוסקים בחשיבות הקשר בין הבית לגן כדי להקל על הילד ולעזור לו, והמחקר שלנו מצביע למעשה על חילופי תפקידים. התגובה שלהם מביעה כוח, הם רוצים לחזק את ההורים".



מודל חדש לשיפור הכשרת מורים באמצעות חינוך לקיימות

חינוך לקיימות מסייע ברענון ושיפור תהליך הכשרת המורים, כך עולה ממחקר, שהציגו מומחים מהמכללה לחינוך ע"ש דוד ילין בכנס המקוון הבין-לאומי השלישי "פותחים שערים בהכשרת מורים 2011: חינוך והכשרת מורים בעידן הגלובליזציה" של מכון מופת.

הכותבים, ד"ר מיכל יובל, ראש החוג למדעי הטבע, והמכון לחינוך לקיימות,  איל בלוך, מרכז התוכנית ליזמות במכללה, ודני פרדקין, חבר במכון לחינוך לקיימות, מציינים כי במאה העשרים ואחת, יוכתב במידה רבה סדר יומה של האנושות על ידי המשבר הסביבתי-חברתי וריקון התרבות הדמוקרטית מתוכנה ומכוחה.

הדבר צפוי להתרחש על רקע ניצול בלתי מבוקר של משאבי סביבה, זיהום מקורות מחייה חיוניים, תרבות הצרכנות ומודלים כלכליים הרואים בצמיחה את חזות הכל. לדברי החוקרים, התנהלות זו מתעלמת מסופיות המשאבים העומדים לרשות האנושות ומחלוקתם ההוגנת בין פרטים, עמים ותרבויות.

על רקע זה פותח מודל חדש, "מבית ספר קיים לבית ספר מקיים", העושה שימוש בחינוך לקיימות בכדי להכשיר סטודנטים להוראה תוך יצירת מפגש פורה ומפרה בין תפיסות וזרמים חינוכיים שונים. גישה זו כבר מצאה את ביטויה במכון לקיימות במכללת דוד ילין. המכון מאגד אנשי סגל אקדמי, מנהלה וסטודנטים, המגבשים ביחד תפיסה כוללת של יצירת תרבות בת קיימא. חברי המכון מקיימים קשרי גומלין ענפים עם גופים חינוכיים, ציבוריים ועסקיים בעלי עניין בקיימות, משתתפים בקבוצות חשיבה ומדריכים משתלמים מהארץ ומחו"ל.

הכותבים מסכמים כי "חינוך לקיימות הוא המסלול בו על המורה להוביל במאה העשרים ואחת. המורה המחנך לקיימות הינו יזם המשמש סוכן שינוי חברתי סביבתי ומתמודד עם אתגרי העתיד."

לדבריהם, מאחר וטיפוח מורה מיומן בתחום החינוך לקיימות הינו תהליך מורכב מציעים החוקרים מודל ישים, המורכב מצעדים קטנים, היוצרים הצלחות קטנות ומצטברים בתהליך ספיראלי לכדי שינוי מהותי. המודל עושה שימוש בהון האנושי הגלום בחברי הקהילה מתוך הקשבה, רצון אמיתי לשיתופי פעולה, ביזור סמכויות ואחריות אישית והוא מותאם ליישום במוסדות להכשרת מורים, בבתי ספר, בגני ילדים ובכל מסגרת בה מתקיימת קהילה.

מכללת דוד ילין תלווה פרויקט חינוכי של העברת סמכויות למנהלי בתי ספר במזרח ירושלים

המכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין תלווה יוזמה חינוכית חדשה שמטרתה להעביר סמכויות ניהול ממשרד החינוך למנהלי בית ספר במזרח ירושלים.

התוכנית היא חלק מפרויקט שיזם מינהל החינוך בעיריית ירושלים (מנח"י) לפיתוח מזרח העיר. מטרת פרויקט "ניהול עצמי" הינה העברת סמכויות  בתחומי תכניות לימוד, כוח אדם ותקציבים, תוך תיאום הדוק עם הרשות המקומית.

הפרויקט מכשיר מנהלים לקביעת מטרות ודפוסי פעולה להגשמתן, מתוך הנחה שהעצמת תפקיד המנהל תקדם את הישגי התלמידים ותשפר את האווירה החינוכית.

במסגרת הפרויקט נערך בעירייה מפגש היכרות עם כ-40 מנהלי בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים ממזרח העיר. בכוונת העירייה להמשיך ולהרחיב את הפרויקט, שההצטרפות אליו פתוחה בפני בתי הספר שהוזמנו.

התוכנית כוללת סדרה של מפגשי הכשרה והתמקצעות בשפה הערבית, בהנחיית ד"ר עומר מזהאל ממכללת דוד ילין, ובמהלכה יושם דגש על כתיבת תכנית עבודה, הגדרת יעדים ופעולות למימושם. 

מנהל מנח"י, דני בר גיורא, אמר כי הוא מקווה שהיוזמה תביא לשיפור הישגי התלמידים באופן משמעותי.



כיצד ניתן להשתמש בבלוג ככלי חינוכי להכשרת מורים?

בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה עצומה במספר הבלוגים ברשת האינטרנט. על פי נתונים של אתר BlogPluse, ברשת פעילים כיום יותר מ-155 מיליון בלוגים ומספרם עולה בהתמדה.

מתברר, כי בלוגים משמשים גם לצרכים לימודיים וניתן לעשות בהם שימוש להכשרת מורים. במאמר שפורסם, תחת הכותרת: השימוש בבלוגים להכשרת מורים בפיזיקה בכתב העת המקוון במעגלי חינוך של המכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין, מציג יורם אורעד את השימוש הנעשה ביומני הרשת ככלי חינוכי במכללה.

לדברי אורעד, בשנים האחרונות הופכים הבלוגים במהירות לכלי הוראה, המאומץ בידי אנשי חינוך והוראה, המחפשים מרחב חדש לביטוי יצירתי יותר של עצמם, שיאפשר גם את ביטוי קולות התלמידים. הוא מציין כי הבלוגים משמשים להעלאת רעיונות, מחשבות ועמדות בענייני חינוך, להצגת קישורים רלוונטיים ברשת, לתקשורת בין סטודנטים ובינם לבין המרצה שלהם, ועוד. 

ניסיונו האישי של הכותב מלמד כי השימוש בבלוגים הקל על הסטודנטים את הפעלת הרפלקציות הנדרשות מהם במהלך לימודיהם, סייע להם ללמוד זה מזה ולפתח ידע קולקטיבי, ותרם לקידום התקשורת  הבינאישית.

לבלוגים יתרונות רבים ומגוונים בהוראה ובחינוך כמו למשל:

• העצמת קולו של התלמיד
• קידום אינטראקציה חברתית
• העמקת הדיאלוג החינוכי
• פיתוח תודעה לעמדות ולדעות של אחרים
• קידום חשיבה ביקורתית ואנליטית
• חיזוק יסוד הספקנות בתהליך הלמידה
• קידום חשיבה יצירתית, אינטואיטיבית ואסוציאטיבית
• קידום חשיבה אנלוגית
• חשיפה וגישה מוגברת למידע איכותי

אורעד מביא כמה דגמים לשימושים אפשריים בבלוגים בתחום החינוך: 

• בלוג עצמאי - לכל סטודנט או תלמיד המשתתף בקורס משל עצמו המקושר לבלוגים של סטודנטים אחרים ולבלוג של המרצה
• בלוג מרצה - המרצה מנהל את הבלוג והסטודנטים קוראים ומגיבים
• בלוג כיתתי שיתופי - שייך במשותף לכל המשתתפים בתהליך הלמידה וכולם יכולים להעלות אליו חומרים, להגיב ולשתף מידע
• בלוג צוותי - קבוצת תלמידים מנהלים ביחד בלוג המשמש חלק מפרויקט או חלק מקבוצת למידה במסגרת המקצוע או הקורס.

הכותב מספר כי השימוש שעשה בבלוג האישי שלו הוכיח את עצמו כנוח ויעיל באימוני ההוראה ובשיעורי הדידקטיקה. הוא מציין, עם זאת, כי היו תלמידים שחשו רתיעה מפני השימוש בבלוג והחשיפה הכרוכה בכך.