כיצד מתגוננים מפני עלייה בסיכון לאלימות ולפשיעה בקרב בני נוער בחופש הגדול?

במהלך חודשי הקיץ ניתן לראות עלייה של כ-10 אחוזים באלימות ובשימוש בסמים בקרב בני הנוער, כך אמרה  ד"ר רויטל סלע-שיוביץ, ראש החוג ללימודי חינוך בלתי פורמאלי במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.

בראיון לרדיו ירושלים אמרה ד"ר סלע-שיוביץ כי ידוע שבהיעדר מסגרת וחוסר שגרה, מזמן הקיץ הרבה מאד מצביים של בטלה ושעמום. בנוסף, ניתן להבחין בקרב בני הנוער במצבים רבים של שוטטות בשעות הלילה, מחוץ לשעות בו מתקיים פיקוח של הורים וגורמים אחרים. "שעות הערות של בני הנוער הן שעות הלילה, ולכן המצבים הללו הם שמזמנים כל מיני התנהגויות של סיכון לבני הנוער, אפילו כאלה שמלכתחילה סבלו מבעיות התנהגות", אמרה ד"ר סלע-שיוביץ. "בני הנוער מסתובבים ומחפשים אחר כל מני ריגושים ונוצרת דינאמיקה של לחץ קבוצתי בתוך התהליך, המוביל לפשיעה ולשימוש בסמים".

ההורים נדרשים לכן, בראש ובראשונה, לנהל דיאלוג עם בני הנוער. "צריך לשאול את הנערים מה אתם עושים? מה המטרות שלכם בקיץ? לנסות ולכוון אותם בכיוון של איזה שהיא תעסוקה. כמה שיותר לעודד אותם להימצא באיזה שהיא מסגרת של פיקוח", אמרה ד"ר סלע-שיוביץ. "הנער צריך ליצור גם תעסוקות אלטרנטיבות בתוך הבית".

לדבריה, הדיאלוג בין ההורים לילדים צריך להיות גם בהקשר של יצירת מודעות למצבי סיכון והדינאמיקה שיכולה להתרחש בתוך ההתנהלות שלהם בקבוצה. מצד שני, נדרשת גם היערכות של הורים כמו לדוגמא סיירות הורים, הורים שגולשים באינטרנט ומסייעים באיתור פדופילים ואחרים, שמנצלים קטינים.

ד"ר סלע-שיוביץ ציינה כי כחלק מההתמודדות עם הבעיה עוברים גם תנועות הנוער והמתנ"סים לפעילות בשעות הלילה. "כשיש לבני הנוער אלטרנטיבה תעסוקתית הולמת זה מפחית את מה שאנחנו רואים בהעדר פעילויות כאלה, של עלייה בפשיעה ואלימות של בני הנוער. זה יכול להיות לילות לבנים במתנ"סים, מופעים, מחנות של תנועות הנוער או התנדבות. הדבר יוצר איזה שהיא מסגרת", הוסיפה ד"ר סלע-שיוביץ. "הפיקוח הלא פורמאלי חשוב לא פחות מהפיקוח הפורמאלי. אותם אנשים שעובדים במסגרות האלה באמצעות הקשר שהם יוצרים עם בני הנוער יכולים לראות דברים שהמורים וההורים לא רואים".

בשבוע הספר יוצגו כחמישים ספרים מפרי עטם של מרצים במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין

כחלק מאירועי שבוע הספר העברי מוצגים באתר של המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין כחמישים ספרים ופרסומים, שנכתבו ונערכו על ידי מרצים במכללה.

בין היתר, פורסם לאחרונה הספר "גנדי – סיפור חייו של מהטמה גנדי", שנכתב בידי ד"ר תמר ורטה-זהבי, מרצה במסלול לחינוך לגיל הרך במכללה.

ורטה-זהבי, פרסמה בעבר גם את הספרים שרוטה, סלטה לאחור ומרטין – סיפר חייו של מרטין לותר קינג. בכתבה שפורסמה בעיתון הארץ מתוארת ורטה-זהבי, כאחת מסופרות הילדים המעניינות ביותר בזירה המתעוררת של ספרי מקור לנוער.

ספר נוסף, שזכה להתעניינות רבה, הוא "חלקת – מבחר ושירים חדשים" שפרסם צבי עצמון, מרצה בחוג למדעים ובמסלולי מלמ"ח (מורים לבעלי מוגבלויות מיוחדות) וחינוך מיוחד במכללה. הספר הנו ספרו העשירי של עצמון, שיוצא לאור, ובו מבחר מספרי השירה הקודמים של המשורר ושירים חדשים שטרם ראו אור. מוקדם יותר השנה, זכה עצמון בפרס יהודה עמיחי לשירה לשנת תשע"א, לאחר שזכה בשנה שעברה בפרס אקו"ם לספרות. 

האתר מציג גם את הספר "להיות מורה – בנתיב הכניסה להוראה", בעריכת אורנה שץ-אופנהיימר, דיצה משכית ושרה זילברשטרום. הספר עוסק בשלב הכניסה למקצוע ההוראה ומציג מגוון מחקרים החושפים את ההתמודדויות בבעיות של ההתמחות ושל הכניסה להוראה מנקודת מבטם של המתמחים, של החונכים ושל המנהלים.

ספרים נוספים המוצגים באתר כוללים את "רוסו הקדמה כמלכודת" ו"הסוציאליזם בין פוליטיקה לאוטופיה" של ד"ר יפתח גולדמן, "הרב קוק בפולמוס השמיטה" ו"החדש יתקדש" של חגי בן-ארצי ו"עושים לשם שינוי - על יזמים חברתיים בישראל" של פרופ' יהודה בר שלום וד"ר עמירם שראל.

רפורמת "עוז לתמורה" צעד קטן בכיוון הנכון

רפורמת "עוז לתמורה" בבתי הספר התיכונים עליה הכריז משרד החינוך בשבוע האחרון היא  צעד קטן בכיוון הנכון בכל הקשור למעמד המורים בישראל, כך אמרה ד"ר נורית גל, סגנית ראש המכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין.

"הטרגדיה של המורה כיום נגזרת מהעובדה שהוא נכנס למקצוע מאחר שקיווה להיטיב עם ילדים, ובסוף הוא מוצא את עצמו בתפקידי שיטור מול קהל שבוי. לכן, הרפורמה היא מהלך נוסף לשבירת המעגל החונק את מקצוע ההוראה בישראל", אמרה גל בראיון ל-TheMarker.

בראיון נוסף שהעניקה ל- Ynet הוסיפה ד"ר גל כי הרפורמה עשויה להחזיר למקצוע את ההילה, לגאול אותו מאפרוריותו המדכאת. "הרפורמה תזרז צעירים מוכשרים לקחת חלק בעשייה המעניינת, המגוונת והמספקת בחינוך," הוסיפה גל.

עם זאת, גל הטילה ספק בסיכויי ההצלחה של הרפורמה, שכן לטענתה, תנאי העבודה הנוכחיים של המורה אינם מאפשרים את מימושה כראוי. "למורים אין חדרי עבודה לשוחח בהם בשקט וביחידות עם תלמיד, אין למורה פינת עבודה אישית, אין לו חדרון לשוחח בו עם הורה מודאג, פגוע, מאוים."

לדבריה במסגרת הדיונים על הרפורמה לא נוצלה הזדמנות לעשות שינויים משמעותיים בחינוך. "הרפורמה לא תורמת להשבחת ההוראה, דרכי ההוראה ודרכי ההערכה", אמרה ד"ר גל. "אמנם, תהליכי הפיתוח המקצועי של המורים במסגרת הרפורמה אמורים להשפיע על איכות ההוראה, אך במציאות הקיימת, בעקבות קיצוץ שעות ההוראה בשנים האחרונות והמרוץ לבחינות הבגרות - הם לא ריאלים. אולי העלייה בשכר תשפר מעט את תדמית המורה בציבור, אך כל עוד לא תהיה רפורמה אמיתית לשיפור איכות ההוראה והחינוך זהו טיפול קוסמטי בלבד".

גל ציינה אם זאת כי כל עוד תנאי העבודה של המורה במערכת החינוך הישראלית לא יאפשרו למורים להוציא את הרפורמה מן הכוח אל הפועל – תהא זו ברכה לבטלה.

לקראת כינוס שנת הלשון העברית: באקדמיה מעדיפים את האנגלית על פני העברית

במוסדות להשכלה גבוהה מעדיפים את האנגלית על פני העברית, כך אומרת ד"ר רות בורשטיין, ראש לימודי עריכת לשון  במכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין לקראת הכינוס לציון שנת הלשון העברית במערכת החינוך, שייערך ביום חמישי ז' בסיוון תשע"א (9 ביוני 2011) במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים. 

"כיום מתנהלים שיעורים באנגלית באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובטכניון",  אומרת ד"ר בורשטיין. "בנוסף, כדי לקבל קידום אקדמי צריכים אנשי הסגל לפרסם מאמרים באנגלית, אפילו בחוג ללשון עברית".



הכינוס לציון שנת הלשון העברית
במערכת החינוך

מרכז הלשון העברית הוא בארץ ומיטב החוקרים חיים בישראל", מוסיפה ד"ר בורשטיין. "כלומר, כאן צריך לפרסם את המאמרים בעברית. מדוע לנו להתבטל בפני הגויים כשמדובר בשפת התרבות שלנו מדורי דורות".

ד"ר בורשטיין מציינת כי הכינוס השנה, שיערך תחת הוכתרת: "תרבות של לשון ולשון של תרבות", הוא פרי שיתוף פעולה בין חמישה מוסדות שונים: האקדמיה ללשון העברית, מכללת ליפשיץ, מכללת הרצוג, מכללת אפרתה ומכללת דוד ילין.

"בפעם הראשונה חברו מוסדות דתיים וחילונים להוראה לקיים כנס מרכזי אחד בשיתוף עם האקדמה ללשון", מציינת ד"ר בורשטיין.

בכינוס ישתתפו שורה של מרצים מהשורה הראשונה והנושאים שיועלו בו יעסקו בסוגיות העכשוויות ביותר בתחום הלשון. בסוף הכנס יתקיים רב שיח בנושא: לשון תרבות ואקדמיה, בו תינתן הזדמנות לציבור להשתתף בדיון.  

הכניסה לכינוס היא ללא תשלום, אך מותנית ברישום מראש. לקבלת התוכנית המלאה.

סגנית מכללת דוד ילין: ההחלטה לקצר את החופש הגדול פופוליסטית ואינה עונה על הצרכים

החלטתו מעוררת המחלוקת של משרד החינוך לקצר את החופש הגדול ולהחזיר לתלמידים ימי חופשה במועדים אחרים במהלך שנת הלימודים תפסה את מערכת החינוך, ההורים, המורים והתלמידים בהפתעה מוחלטת. 

בראיון לאתר Ynet אמרה ד"ר נורית גל, סגנית ראש המכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין בירושלים ,כי ברעיון קיצור החופש יש נטייה לפופוליזם, והיא נובעת מרצון לענות על דרישות ההורים לפיתרון קל ומהיר לילדים.

לדברי ד"ר גל, בפועל קיצור החופש אינו עונה על הצרכים. "הבהילות והעובדה שההחלטה התקבלה ברגע האחרון מעידות על הפופוליזם ועל כך שזו החלטה מיותרת", אמרה ד"ר גל.

"להורים הרבה יותר קל להיערך עם סידור לילדים כשמתקיימת חופשה רציפה, והם מתקשים יותר להתמודד עם תקופות חופשה קטועות. זה יוצר בעיה קשה עם מקומות העבודה", הוסיפה ד"ר גל. "בנוסף החופשה הגדולה שתיווצר כעת בין יום הכיפורים לסוכות תפגע ברציפות הלימודים ותקשה על התלמידים לחזור לשגרת לימודים תקינה".

מוקדם יותר השבוע אישר שר החינוך גדעון סער את המלצות ועדה ציבורית, שקבעה כי יש לקצר את חופשת הקיץ ולהקדים את תחילת שנת הלימודים ל-26 באוגוסט. במקום ימי החופשה שקוצרו יקבלו התלמידים בבתי הספר וגני הילדים במגזר היהודי חופשות בתקופת החגים.

הכנס לעידוד יוזמות חינוכיות יתקיים השנה במכללת דוד ילין

המכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין תארח את יום העיון השנתי של הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות. בכנס ישתתפו עשרות מורים יזמים שאותרו על ידי הקרן וזכו בתמיכתה ויזמים מהעולם העסקי.

האירוע יערך ביום ראשון, 22 מאי 2011 בין השעות 9:30 ל-16:00 באולם התרבות ע"ש מאירהוף. יוספה דאר, מנהלת הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, תנחה את הכנס.   

להלן תוכנית הכנס:

9:30-10:30 התכנסות והרשמה

10:30-11:00 ברכות

מיכל כהן, סמנכ"ל בכירה ומנהלת המנהל הפדגוגי – משרד החינוך והתרבות  

אנה רוסו, ראש המכללה, ראש המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין

רחל בילסקי כהן, חברת עמותה, הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות

ראמי ארפאעיה ואשרף שרקאוי – חט"ב סלאם – מעלה עירון, נציגי המורים היזמים

11:00:12:00 "מעבר למילים" – מופע מוזיקלי של יובל דור – לשעבר סולן להקת "הכל עובר חביבי"

12:00-13:30 סיור בתערוכת היזמות

13:30-14:15 ארוחת צהרים

14:15-15:30 אפיקים ליזמות ולשינוי חברתי – מושבים מקבילים

מעצבים את העתיד – יצירת קפיצת מדרגה בישראל בכלל ובגליל בפרט – שמואל בן דרור, יזם עסקי.

הזכות לחיות כמו כל אחד אחר – דניאלה ברפמן כהן, מייסדת המרכז לחיים עצמאיים

טכנולוגיה חינוך ועסקים – גיל אילטוביץ, סופר ומנכ"ל קומפדיה

קיימות ביזמות חברתית – אייל בלוך, מנהל שותף, המכון לחינוך לקיימות

15:30-16:00 טקס הענקת תעודות וסיום

פרופ' עלית אולשטיין, יו"ר העמותה – הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות

ד"ר דפנא צוקרמן, בי"ס עין הרים, יוזמת בכירה נציגת עמית ליזם.

הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות נוסדה בשנת 1971 במטרה להעצים את המורה ואת המחנך בישראל תוך טיפוח יצירתיות וחדשנות בחינוך. באמצעות מענקים כספיים ותמיכה מורלית לגננת, למורה או לצוות מורים מעודדת הקרן את יצירתם של רעיונות חינוכיים חדשניים ומאפשרת את יישומם במערכת החינוך הישראלית. 

נשיאת מכללת דוד ילין: העובדה שמחצית התלמידים לא זכאים לבגרות מטרידה במיוחד

ד"ר אנה רוסו, נשיאת המכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין, הביעה דאגה מנתונים שפרסם משרד החינוך המלמדים על כך כי יותר מ-50 אחוז מהתלמידים במדינת ישראל אינם זכאים לתעודת בגרות. 

נתונים שפרסם משרד החינוך מלמדים כי 51.7% מהתלמידים בישראל לא עמדו ברף לקבלת תעודת בגרות. יש לציין אם זאת כי למרות הנתונים החמורים מדובר בעלייה של 2.2% במספר הזכאים לבגרות. בראיון לאתר Ynet בעקבות פרסום הנתונים אמרה ד"ר רוסו כי הנתונים מדאיגים. 

"אני שמחה שיש עלייה בשיעור הזכאות לבגרויות, אבל אין ספק שהעובדה ש-50% מהתלמידים לא זכאים לבגרויות, היא מטרידה במיוחד לאור זאת שהמדינה לא מציעה לאותם תלמידים דרכים אלטרנטיביות, כמו הכשרה מקצועית שבהן יכלו להגשים את עצמם ולתרום לחברה". 

 ד"ר רוסו הוסיפה כי "חייבים להבין שלכל אדם יש תחומים שבהם הוא מצטיין ולצערי מאז שקרסה המערכת של הלימודים הטכנולוגיים, לתלמידים בעלי הכישורים הטכניים אין מסלולי לימוד שבהם הם יכולים להתפתח ולהביא את הפוטנציאל שלהם לידי מימוש. התוצאה היא שאנו מאבדים חלק ניכר מהתלמידים כבר בשלב מוקדם יחסית בחייהם".

איך הופכים בעלי מוגבלויות ממובלים למובילים?

מודל חדש, שפותח על ידי חוקרים מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין מציג דרך חדשה לשילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה ומראה כיצד ניתן לסייע להם להפוך, במקרים מסוימים, ממובלים למובילים.

המודל, המכונה "המודל החברתי-יזמי" מבוסס על פרויקט שבוצע במסגרת המסלול להכשרת מורים לילדים עם מוגבלויות חמורות (מלמ"ח) במכללה. הרקע לפיתוח המודל החדש מוצג במאמר, שפורסם בכתב העת המקוון במעגלי חינוך של מכללת דוד ילין, תחת הכותרת: "ללמוד על, ללמוד עם, ללמוד מ – יצירת המודל החברתי-יזמי ליחסים בין החברה לבין אנשים עם מוגבלויות".

המאמר נכתב בידי איל בלוך, מנהל שותף במכון לחינוך לקיימות, במכללה, סילביה שטיגליץ, מנהלת שינוי חברתי בתחום המוגבלויות במכון לחינוך לקיימות, וישראל סייקס, מנחה מטעם ארגון שתי“ל. המחברים מציגים את מסקנותיהם מקורס משולב לשינוי חברתי בתחום המוגבלויות, קורס שהוא פרי שיתוף פעולה בין שתי“ל לבין המכללה. הקורס עונה על שני צרכים עיקריים: העצמת פעילי שטח עם מוגבלויות ושילובם באקדמיה וסיום הכשרת סטודנטים לחינוך מיוחד תוך מגע ישיר עם בעלי מוגבלויות.

באמצעות המפגש בין שתי הקבוצות בקורס כשווים מול מטרת יצירת מיזמים משותפים, השתנה הקשר המקובל של יחסי מטפל-מטופל. ואוכלוסיית בעלי המוגבלויות, הנתפסת בעיני עצמה ובעיני הסביבה כמובלת, הפכה למובילה בתחומים מסוימים.

החוקרים מציינים כי המודל החברתי-יזמי יוצר מרחב חדש של יחסי מוחלש-חברה. המודל מבוסס על שינוי הפרדיגמה מ"ללמוד על" ל"לימוד עִם". נדבך נוסף בא לידי ביטוי בהסתכלות על יזמים חברתיים עם מוגבלויות בתור מודלים להשראה וחיקוי.

תפיסה זו מחייבת הסתכלות מחודשת על הדרך המקובלת במוסדות הכשרה שונים "ללמוד על" הפציינט, המטופל או התלמיד. גישה זו מבוססת על "מפגש בין שווים" בגובה העיניים, שהוכיחה במהלך הקורס כי היא מחוללת שינוי בקרב הפעילים בעלי המוגבלויות וגם בקרב  הסטודנטים.

חדש במכללת דוד ילין – חוג לחינוך בלתי פורמאלי

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין תפתח החלה משנת הלימודים הבאה (תשע"ב)  חוג לימודים חדש לחינוך בלתי פורמאלי. החוג, שבראשו תעמוד ד"ר רויטל סלע שיוביץ, קיבל את אישור המועצה להשכלה גבוהה.

תוכנית הלימודים, המתנהלת במסגרת המסלול לחינוך על יסודי, נועדה להכשיר סטודנטים בעלי חזון חינוכי ומעורבות חברתית לניהול פרויקטים חינוכיים בקהילה. מטרת הלימודים היא לפתח בקרב הסטודנטים כישורי יוזמה ומנהיגות, להובלת תהליכי שינוי בתחום החינוכי והחברתי.

תוכנית הלימודים משלבת לימודי חינוך בלתי פורמאלי ופורמאלי והסטודנטים יוכלו לבחור בין שתי תוכניות לימודים: 

 

- חינוך חברתי-קהילתי – תוכנית לימודים המיועדת להקנות לסטודנטים מיומנויות וכלים מקצועיים לניהול תוכניות חינוכיות וחברתיות בקהילה ובבית הספר. בוגרי ההתמחות משתלבים בעשייה חינוכית חברתית במרכזים הקהילתיים, בתנועות הנוער, בעמותות ובמחלקות הנוער והתרבות ברשויות המקומיות

 

- קידום נוער – תוכנית לימודים המתמקדת בטיפול בבני נוער במצבי סיכון ומצוקה. המטרה היא להקנות לסטודנטים ידע אקדמי וכלים מקצועיים להתערבות חינוכית–טיפולית בבני נוער במצבי משבר ומצוקה. בוגרי ההתמחות משתלבים כעובדים חינוכיים-טיפוליים בכפרי הנוער, בפנימיות, ביחידות לקידום נוער ובמגוון מסגרות לטיפול בנוער  

"ישראל תשלם מחיר כבד על המחסור בתלמידים למתמטיקה ופיזיקה"

מצב הוראת המתמטיקה והפיזיקה במדינת ישראל בכי רע ואם לא ינקטו צעדים ממשיים לתיקונו תשלם מדינת ישראל מחיר כבד, כך עולה ממכתב ששלחה ד"ר הגר גל, ראש החוג להוראת מתמטיקה ופיזיקה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין לשר החינוך גדעון סער.

ד"ר גל מציינת כי לאחרונה פורסמו נתונים מדאיגים בדבר ציוני מבחן שניתן למורים למתמטיקה בבתי הספר היסודיים, שבהם ממוצע הציונים עמד על 76.9 בלבד ו-15% מהמורים לא השיגו ציון עובר. לדבריה, הנתונים אינם מפתיעים מאחר ומספר הסטודנטים להוראת מתמטיקה ופיזיקה הולך ומצטמצם ומרבית המורים העוסקים בהוראת מקצועות אלו כלל לא הוכשרו לכך. המחסור של מורים בתחום זה מביא לכך שמורים נשלחים לכיתות כשאין בידיהם הכלים הדרושים כדי ללמד מתמטיקה את תלמידי ישראל. המצב חמור אף יותר בנוגע למורי הפיזיקה.

ד"ר גל קראה לשר החינוך לעשות את כל הנדרש כדי לעודד צעירים עם נתונים גבוהים ללמוד את מקצוע הוראת המתמטיקה והפיזיקה. היא קוראת לעידוד תלמידים לעבור הכשרה מקיפה שתכלול גם התנסות מעשיות המלווה על ידי מורים מומחים.

לדבריה, משרד החינוך חייב לנקוט כמה מהלכים כולל:

• הענקת הטבות למורי המתמטיקה והפיזיקה שעברו הכשרה מלאה.
• הגדלת תקצובן של המכללות המכשירות מורים, בעיקר בכל הנוגע להכשרת מורים למתמטיקה ופיזיקה
• כיסוי שכר הלימודים של הסטודנטים במסלולים אלו והענקת מלגות קיום
• הענקת יום פנוי בתשלום למורים להמשך לימודים

ד"ר גל חתמה את המכתב בכותבה כי "אנו מצויים לאחר שעת האפס. בהיעדר נקיטת הצעדים המתאימים כבר היום, תשלם מדינת ישראל מחיר כבד, אולי כבד מנשא, כבר בשנים הקרובות. זה הזמן לעצור את ההידרדרות, למען תלמידי ישראל, למען ההווה והעתיד של מדינת ישראל".

בראיון שפורסם ב-Ynet ציינה ד"ר גל כי היעדר התחרות על מקומות לימוד, יצרה תחושה שכל אדם עם תעודת זהות יכול להיות מורה למתמטיקה, ללא קשר לכישוריו המקצועיים.

"המצוקה הקריטית במורים שלמדו מתמטיקה והוכשרו להוראת מתמטיקה גורמת לכך שלבתי הספר אין ברירה, אלא להשתמש במי שיש, וכך נוצר מצב, בו מורה לספרות, למשל, מלמד מתמטיקה את תלמידי התיכון".