תואר שני במידענות-ספרנות במערכת החינוך למורים בעלי ניסיון

הספרנית של היום לא יודעת להגיד: ש ש ש...   גם הפה הקפוץ והשיער האסוף נעלמו להם. לעומת זאת, היא מומחית לטכנולוגיות מתקדמות ולאיתור מידע מקוון ומודפס. אפילו השם השתנה: לא רק ספרנית אלא גם מידענית!

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין מציעה במסגרת לימודי תואר שני בחינוך תכנית מיוחדת למידענות-ספרנות במערכת החינוך.

בשנת הלימודים תשע"ב יפתח המחזור השלישי בתכנית הלימודים שנועדה להכשיר אנשי מקצוע שידעו למצוא ולספק מידע חינוכי. התכנית בוחנת התיאוריות הקיימות בתחום ואת  טכנולוגיות המידע הנדרשות ליצירה, להטמעה, לבניית גישה, לארגון, לניתוח ולשימוש במידע. הלימודים מאפשרים לתלמידים לבחון בצורה ביקורתית את המידע על כל סוגיו ומקורותיו.

הסטודנטים לומדים להכיר מאגרי מידע מתקדמים, מפעלי דיגיטציה, דפוסי איתור ואיסוף מידע בסביבה טכנולוגית מתקדמת; מושם דגש על היבטים אתיים העולים מכל זאת. הסטודנטים לומדים לבנות אתר לספרייה, לפתח מדיניות להרחבת האוספים, לנהל צוותים, תקציבים ועוד.

היום לא מספיק "לעשות", צריך גם "להיראות" ועל כן נלמדים גם יסודות אמנות הפרסום והשיווק. בצד כל אלה מוצעים קורסים הדנים בתרבות הקריאה ובדרכים לעידודה בעידן האינטרנט, עולות סוגיות הנוגעות לעבודה בספריות מסוגים שונים – אקדמית, ציבורית, בית-ספרית.

במוסדות רבים מתחזקת היום ההכרה בהכרח להחזיק מידען-ספרן שינגיש לעובדים את הידע העדכני ביותר הנדרש להם. לאור זאת גוברת הדרישה למידענים-ספרנים מקצועיים ומרבית הבוגרים משתלבים בשוק העבודה. הבוגרים מוצאים את מקומם בספריות ומרכזי מידע ונהנים מעבודה מאתגרת ומעניינת במקצוע המשתנה ומתחדש כל הזמן.

אין מתאים יותר מלצטט את חורחה לואיס בורחס: "תמיד דמיינתי לי את גן העדן כספרייה".

התכנית מיועדת לתלמידים בעלי ניסיון של שלוש שנים לפחות בעבודה חינוכית, בעלי תואר ראשון ותעודת הוראה עם ציון ממוצע של לפחות 80. משך הלימודים שנתיים אקדמיות.

על פי הגדרות משרד החינוך כולל תחום המידענות את היכולות הבאות:
•    זיהוי הצורך במידע והערכת טיבו והיקפו של המידע הנחוץ
•    איתור ואחזור מידע רלוונטי באופן מושכל ויעיל
•    הערכת המידע ומקורותיו באופן ביקורתי
•    שילוב באופן מושכל של מידע נבחר לתוך בסיס ידע ומפת מושגים קיימים
•    עיבוד המידע במיומנות ובהתאם לצורך
•    הצגת המידע בדרך בהירה ומשכנעת
•    הבנת היבטים חוקיים, אתיים וחברתיים הנוגעים לנגישות למידע ולשימוש בו וליישום המשתמע מהם.

לפרטים נוספים על תואר שני במידענות ספרנות

התכנית קיבלה אישור פתיחה, רישום ופרסום מהמל"ג. הענקת התואר מותנית באישור המל"ג.

סטודנטיות ממכללת דוד ילין פיתחו משחקים המאפשרים לילדים אתיופים להתחבר לעברם

קבוצה של סטודנטיות מהמכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין בירושלים פיתחו "משחקים תלויי תרבות" המאפשרים לילדי גן ממוצא אתיופי להתחבר לתרבות ולעבר של יהודי אתיופיה דרך סיפור העלייה, כך מדווח העיתון הארץ.

בכתבה שהוקדשה מספרת הכתבת תמר רותם על פעילות שביצעה הקבוצה בגן ראשית בירושלים, שכרבע מילדיו יוצאי אתיופיה. הכתבת מציינת כי הקבוצה פיתחה משחקים נוספים, המבוססים על ארצות הגירה אחרות לישראל, כתימן ומרוקו.

לוח המשחק צבוע בצבעי חום אדמה ועליו מסומן מסלול. מטרת המשחק היא לעורר במשתתפים הזדהות עם סיפור המסע של ילד אתיופי דמיוני בן גילם של ילדי הגן, בשם קלקידן. המשחק נועד לעודד את הילדים לקחת חלק פעיל ולהשתתף באופן אקטיבי במשחק, תוך שהם חולקים את הסיפורים המשפחתיים שלהם.

גן ראשית הוא אחד מארבעה גני החינוך הממלכתי-דתי, שפועלים במסגרת הקיבוץ העירוני הדתי ראשית בשכונת קרית מנחם בירושלים. עבודת הסטודנטיות בשכונת קרית מנחם התאפשרה בעקבות החלטה חדשה שקיבלה הנהלת מכללת דוד ילין, להגיע לשכונות מצוקה.

את המשחקים יצרו הסטודנטיות במסגרת הקורס של תמר ורטה-זהבי, המרצה על רב תרבותיות במכללת דוד ילין. "המכללה נמצאת בשכונת השמנת בית הכרם, לא רחוק, אבל הסטודנטיות לא האמינו שמציאות כל כך שונה קיימת במרחק קצר כל כך", סיפרה ורטה-זהבי.

בראיון להארץ הוסיפה, כי הסיפור ההרואי של העלייה לישראל, שמאפשר הזדהות אתו, אמור להעצים את הילדים האתיופים. "הם נעשים לגיבורים בעיני חבריהם", היא אומרת. ורטה-זהבי מלמדת את הסטודנטים את מקצוע הדידקטיקה, "איך לספר סיפור ואיך להתייחס לילד", כלשונה.

ורטה-זהבי, שעשתה את עבודת הדוקטורט שלה על גיבוש דעות פוליטיות בגיל הרך, מצרה על כך שבגנים בישראל לא נעשה מספיק כדי לתת מקום לתרבות של הילדים שלא באים מקרב התרבות ההגמונית. לדבריה, "ילדים ממוצא אתיופי שומעים יתר על המידה על התרבות הכללית ונדחפים על ידי כך לאמץ נרטיבים לא להם וזה פוגע בהם". לדבריה, אפשר לשנות סטריאוטיפים אצל ילדים בעזרת משחקים. "למשחק יש כוח. זו יכולה להיות חוויה טוטלית שבאמצעותה אפשר להנחיל לילדים נרטיבים של האחר", היא אומרת. 

מטפלים מנוסים באמנויות ובעלי חיים יוכשרו כמדריכים למטפלים

המכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין תפתח בשנת הלימודים תשע"ב תכנית מיוחדת להכשרת מדריכים למטפלים בעזרת אמנויות ובעזרת בעלי חיים.

התוכנית, המוצעת על ידי בית הספר ללימודי המשך, נועדה להכשיר מטפלים בעלי ניסיון, המעוניינים להדריך מטפלים בתחום עיסוקם. הקורס מיועד למטפלים באמצעות אמנויות (אמנות פלסטית, מוסיקה, תנועה ומחול, ביבליותרפיה ודרמה) ובאמצעות בעלי חיים.

מטרות הלימודים:

• הכרת גישות תיאורטיות מכוונות פסיכותרפיה להדרכת מטפלים בתחום הטיפול הנפשי
• לימוד העקרונות של תהליך ההדרכה תוך הכרת המעשה הטיפולי בשדה ולמידתו עם המטפל
• לימוד מתודות ומגוון כלים יצירתיים בתהליך ההדרכה
• הרחבת הידע המקצועי בתחום הטיפולי והעמקתו תוך שימוש בכלים יצירתיים

משך הלימודים בתוכנית, שנתיים אקדמיות (4 סמסטרים) והיקף הלימודים הוא 15 שעות שבועיות, הכוללות לימודים תיאורטיים, הנחייה והתנסות מעשית.

הנושאים המשותפים לשני התחומים:

• תיאוריות של הדרכה במקצועות הטיפול הנפשי
• הכרת המשולש: מטופל-מודרך-מדריך
• מתודות ומיומנויות יסוד בתהליך ההדרכה במקצועות הטיפול הנפשי
• דמותו של המטפל הנפשי בתחום ההבעה ובעזרת בעלי חיים
• יישומים של התיאוריה במקצועות ההבעה והטיפול הנעזר בבעלי חיים
• תהליכים מקבילים בפגישות הדרכה
• סוגיות אתיות בהדרכת מטפלים במקצועות הטיפול הנפשי

נושאים ייחודיים למטפלים באמנויות:

• שימוש באמצעים אמנותיים בפגישות ההדרכה
• גישות הדרכה בטיפול באמנויות
• סמינר קליני בהדרכת מטפלים בהבעה

נושאים ייחודיים למטפלים באמצעות בעלי חיים:

• גישות לשילוב בעלי חיים בפסיכותרפיה של ילדים ובני נוער ואוכלוסיות מיוחדות
• סוגיות ייחודיות בפסיכותרפיה משלבת בעלי חיים
• סמינר קליני בהדרכת מטפלים בעזרת בעלי חיים
• אתיקה של מקצועות הטיפול הנפשי וטיפול נעזר בבעלי חיים
• הרצאות העשרה והרחבת הידע בתחום הטיפול הנפשי, התנהגות ורווחת בעלי חיים

לפרטים והרשמה.


ישראל מבריחה את מיטב בניה ובנותיה

מאת: ד"ר אנה רוסו*

ד"ר אנה רוסו

הזוי ככל שזה נשמע, בעשורים האחרונים מפתחת ישראל ענף תעשייתי חדש, שבו היא מייצאת לעולם את המשאב היחיד שיש לה, את מיטב בניה ובנותיה - אמנים, אדריכלים, מהנדסים, רופאים ומדענים.

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון ל-2010, 11.9% מבעלי תואר שלישי שסיימו את לימודיהם בישראל בין תשמ"ה לתשס"ח שהו בחו"ל תקופה ממושכת. בטקסים רשמיים רוממות "המשאב האנושי" נישא בגרונם של מנהיגינו, אבל המציאות מוכיחה שיש פער עצום בין ההצהרות למעשים. זה שנים רבות ישראל מייצאת מוחות ומפסידה פעמיים: פעם כאשר סיבסדה את לימודיהם של כל אותם סטודנטים, ופעם שנייה כאשר לא נהנתה מהתרומה, המעוף והעוצמה שהם יכלו להעניק למחקר, לתעשייה, לחינוך, לתרבות ולחברה בישראל.

אנשים צעירים ומשכילים רבים לא יכולים לבנות את חייהם בישראל ונאלצים לחפש את מזלם מעבר לים. לא מדובר בחמדנים רודפי בצע, אלא בבני אדם נורמטיביים, שרוצים לצקת משמעות לחייהם ולהתפרנס בכבוד. אלה הם אזרחי המדינה שרצו לחיות בה, להשפיע ולשאת באחריות, להוות את עמוד השדרה של החברה בישראל, שירתו בצבא והיו מוכנים לשרת במילואים, שילמו מסים והיו מוכנים להמשיך ולסחוב על גבם את חלקי האוכלוסייה שאינם לוקחים חלק בנטל.

ישראל כבר בת 63, אך עדיין מתמודדת עם אתגרים רבים. לא ברור כיצד פרנסיה מוותרים על פלחי אוכלוסייה מצוינים אלה. איך זה שבמשך שנים, בתקופת כהונותיהן של ממשלות שונות, לא התקיים דיון רציני בסוגיית בריחת המוחות.

באחרונה התבשרנו שהמועצה להשכלה גבוהה יוזמת הקמת ארבעה מרכזי מצוינות בתחומים שונים, שאליהם ניתן יהיה לקלוט מומחים-תושבים חוזרים. זו יוזמה מבורכת, אך האם מבחינה חברתית וכלכלית לא היה נכון יותר למנוע מראש את הגירת הבנים ממולדתם באמצעות השקעת משאבים בפיתוח תעשיות היי-טק, בתי חולים, מכוני מחקר ומרכזי מצוינות?

שביתות המורים, האחיות האמנים והשחקנים, העובדים הסוציאליים והרופאים הן עדות חריפה לחוסר שביעות רצונן של אוכלוסיות אלה מאופן העסקתן וממעמדן בחברה בישראל. בשביתת הרופאים, ראש הממשלה, המכהן גם כשר הבריאות, אפילו לא מצא לנכון להתערב ולהיכנס לעובי הקורה. מדינה שבה קהלים משכילים ורחבים שובתים בתדירות גבוהה, צריכה לעשות חושבים, להביט נכוחה על המציאות, ללמוד את העובדות, להסיק מסקנות וליישם שינויים. התעלמות בוטה של המנהיגים מהשובתים וזלזול בהם יכולה להביא לא רק לפגיעה רצינית בכל אחד מתחומי העיסוק, ולהוות מסר מרפה ידיים לנוער, אלא תגרום להתגברות בריחת המוחות. כך מעמד הביניים יצטמצם עוד יותר, ומי יישא על גבו את הנטל?

החינוך הציבורי הולך ומצטמצם, הרפואה הציבורית מרוטה וחבולה ומדינת הרווחה שהיתה כאן לפני כמה עשרות שנים כבר לא גרה כאן יותר, חלפה עם הרוח. ואנה אנו באים?

*הכותבת היא ראש המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין


חדש במכללת דוד ילין: מסלול לימודים להכשרת מנהלי טיפול ללקויי תקשורת בתפקוד גבוה

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין פותחת מסלול לימודים חדש להכשרת מנהלי טיפול ללקויי תקשורת בתפקוד גבוה במסגרת בית הספר ללימודי המשך. 

המסלול מיועד להכשיר מנהלי טיפול (case manager) לילדים בעלי תסמונת אספרגר ותסמונות דומות. בוגרי המסלול ילוו וינחו את הילד ואת משפחתו בשלבי ההתפתחות השונים בכל תחומי החיים.

תוכנית הלימודים מיועדת למורים, גננות, עובדים סוציאליים, יועצים, פסיכולוגים וקלינאים בעלי תואר ראשון לפחות, העובדים עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. הלימודים בהיקף של 8 שעות שבועיות (686 שעות שנתיות) יערכו במכללת דוד ילין בירושלים בימי רביעי במהלך שנת הלימודים האקדמית.

תכני הלימודים כוללים: 

• אפיונים רפואיים, קוגניטיביים ורגשיים של תסמונת אספרגר ולקויות דומות על הרצף סוגיות באבחון
• מאבחון עד טיפול – קבלת החלטות, תיאום וליווי של הילד ושל המשפחה
• הילד במערכות טיפוליות וחינוכיות – תיווך וקידום
• המערכת והמודל הבית ספרי לשילוב ילדים בעלי תסמונת אספרגר
• למידת כישורים שפתיים, חברתיים והסתגלותיים
• התמודדות עם קשיים נלווים – התנהגויות, קשיים מוטוריים ותחושתיים וקשיים נוספים
• הילד עם תסמונת אספרגר ומשפחתו: שלבים בהתפתחות 
• מעגל החיים במשפחה
• ליווי מקצועי של המשפחה
• שיטות ואסטרטגיות בריכוז ובתיאום הטיפול במקרה

את התוכנית מרכזת יעל להמן, בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי ובחינוך מיוחד, מומחית בהנחיית הורים ובקבוצות רב-תרבותיות. סגל המרצים מורכב מאנשי מקצוע מובילים כולל: פסיכולוגים קליניים והתפתחותיים, רופא התפתחותי, פסיכיאטר, פסיכו נוירולוג, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, מרפאה באומנות ועוד. 

לפרטים והרשמה.

הנחיית משרד החינוך למנוע העסקת מוסמכי טיפול באומנויות פוגעת בחופש העיסוק

הנחיה שהעביר משרד החינוך לאחרונה לבתי הספר, שלא לקבל לעבודה בוגרים של מוסדות להכשרת מטפלים באמנויות היא החלטה אומללה, כך אמרה ד"ר נורית גל, סגנית ראש מכללת דוד ילין בראיון ל-Ynet.

החלטת משרד החינוך התקבלה לאחר שהחוק שמסדיר את פעילותם של המטפלים באומנות לא אושר עדיין. במשרד החינוך מעדיפים להמתין להשלמת החקיקה בנושא או לקביעת קריטריונים ברורים על ידי משרד הבריאות.

סדנא לטיפול באמצעות אמנות חזותית

"ההחלטה נוגדת את חופש העיסוק, ומעמידה את משרד החינוך במצב מגוחך שבו יד אחת לא יודעת מה עושה היד האחרת", אמרה בראיון ד"ר נורית גל, רכזת אקדמית במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים. "זו החלטה אומללה שלא תחזיק מים. יש בזה משום ביטוי לחוסר הבנה ואוזלת היד של המערכת".

יצוין, כי במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין פועל המכון ללימודי תרפיה, המכשיר מטפלים באמנויות בהתמחות באחד מהתחומים הבאים:

• לימודי תרפיה באמנות
• לימודי תרפיה במוסיקה
• לימודי ביבליותרפיה
• לימודי תרפיה בתנועה ומחול

התכנית, במתכונת לימודים לתואר שני (עדיין לא קיבלה את אישור המל"ג), היא היחידה מסוגה, שהלימודים בה מלווים בהדרכה פרטנית וקבוצתית במכללה. העבודה המעשית מתחילה בשנה הראשונה של הלימודים.

לקראת היום הפתוח, דוד ילין מציגה כלי ייעוצי לבחירת חוג לימודים

לקראת היום הפתוח, שעורכת המכללה ללימודי חינוך והוראה דוד ילין ביום חמישי, 14 ביולי 2011, הציגה המכללה כלי חדש במטרה להקל על סטודנטים בבואם לבחור את מסלול הלימודים.

הכלי לבחירת חוג לימודים מאפשר לסטודנטים המתלבטים באיזה תוכנית לימודים לבחור, לענות על סדרה קצרה של שאלות בכדי שניתן יהיה לכוון אותם למסלול המתאים ביותר לתנאיהם האישים ולתחומי העניין שלהם.

הכלי הייעוצי הוצג לקראת היום הפתוח, שיערך ביום חמישי הקרוב בין השעות 16:00 ל-20:00. ביום הפתוח ניתן יהיה להתרשם מהמגוון הרחב של תחומי הלימודים שיש למכללה להציע, להיפגש ולהתייעץ עם ראשי מסלולים, חוגים ותכניות. סטודנטים פוטנציאליים המעוניינים להיחשף לאווירת הקמפוס ולהיפגש עם סטודנטים הלומדים בתכניות השונות מוזמנים להגיע לאירוע, הפתוח לקהל הרחב.

ביום הפתוח מקיימת מכללת דוד ילין גם רישום ושיבוץ לוועדות הקבלה לתחומי הלימודים השונים.

יצוין, כי המכללה השיקה לאחרונה דף ברשת החברתית פייסבוק. סטודנטים השוקלים להירשם ללימודים מוזמנים להקליק לייק לדף המכללה ולקבל הנחה משמעותית בדמי הרישום ביום הפתוח.

הרצאת אורח במכללת דוד ילין: כיצד ניתן להקנות כישורי מתמטיקה באמצעות פעילויות שגרתיות

החוג להוראת מתמטיקה-פיזיקה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין יארח ביום שני ה-18 ליולי 2011 את ארינדם בוס (Arindam Bose), דוקטורנט להוראת מתמטיקה ממומבאי הודו, שירצה על נושא הקניית כישורי מתמטיקה לתלמידי בית ספר באמצעות פעילות יום-יומית.

ההרצאה, בשפה האנגלית, מיועדת לאנשי הצוות ולאורחים ותתקיים בשעה 17.00 בחוג למתמטיקה-פיזיקה, בבניין ד', קומה 6. במסגרת ההרצאה יציג בוס מחקרים, המוכיחים כי ניתן לרכוש כישורים מתמטיים בצורה ספונטנית כחלק מפעילות יום-יומית רגילה של ילדים בגילאי בית ספר יסודי. 

ארינדם בוס

המחקרים מראים כי תלמידים רוכשים ידע מתמטי מהסביבה הקרובה ובאמצעות השתתפות בפעילויות הכרוכות בקבלת תגמול. בהרצאה יציג מר בוס דוגמאות המבוססות על ידע שנצבר על ילדים המתגוררים בעיר מומבאי באזור בעל רמת הכנסה נמוכה.

מרבית הילדים הללו מעורבים בפעילות כלכלית מגיל צעיר. חלקן הגדול מעורבים בעסקים משפחתיים קטנים, כגון בתי מלאכה לרקמה, תפירה, עיבוד עורות, תיקים, ארנקים, משלוחי מזון ועוד.  מרבית המוצרים נמכרים בשווקים המקומיים, אך חלקם מיועד ליצוא, בעיקר למזרח התיכון.

ההרצאה תתמקד בכישורים המתמטיים שרכשו הילדים ובדרכים לשילוב הכישורים הנרכשים עם לימודי המתמטיקה בבית הספר, כחלק ממחקר בנושא שערך בוס.


כיצד מתגוננים מפני עלייה בסיכון לאלימות ולפשיעה בקרב בני נוער בחופש הגדול?

במהלך חודשי הקיץ ניתן לראות עלייה של כ-10 אחוזים באלימות ובשימוש בסמים בקרב בני הנוער, כך אמרה  ד"ר רויטל סלע-שיוביץ, ראש החוג ללימודי חינוך בלתי פורמאלי במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.

בראיון לרדיו ירושלים אמרה ד"ר סלע-שיוביץ כי ידוע שבהיעדר מסגרת וחוסר שגרה, מזמן הקיץ הרבה מאד מצביים של בטלה ושעמום. בנוסף, ניתן להבחין בקרב בני הנוער במצבים רבים של שוטטות בשעות הלילה, מחוץ לשעות בו מתקיים פיקוח של הורים וגורמים אחרים. "שעות הערות של בני הנוער הן שעות הלילה, ולכן המצבים הללו הם שמזמנים כל מיני התנהגויות של סיכון לבני הנוער, אפילו כאלה שמלכתחילה סבלו מבעיות התנהגות", אמרה ד"ר סלע-שיוביץ. "בני הנוער מסתובבים ומחפשים אחר כל מני ריגושים ונוצרת דינאמיקה של לחץ קבוצתי בתוך התהליך, המוביל לפשיעה ולשימוש בסמים".

ההורים נדרשים לכן, בראש ובראשונה, לנהל דיאלוג עם בני הנוער. "צריך לשאול את הנערים מה אתם עושים? מה המטרות שלכם בקיץ? לנסות ולכוון אותם בכיוון של איזה שהיא תעסוקה. כמה שיותר לעודד אותם להימצא באיזה שהיא מסגרת של פיקוח", אמרה ד"ר סלע-שיוביץ. "הנער צריך ליצור גם תעסוקות אלטרנטיבות בתוך הבית".

לדבריה, הדיאלוג בין ההורים לילדים צריך להיות גם בהקשר של יצירת מודעות למצבי סיכון והדינאמיקה שיכולה להתרחש בתוך ההתנהלות שלהם בקבוצה. מצד שני, נדרשת גם היערכות של הורים כמו לדוגמא סיירות הורים, הורים שגולשים באינטרנט ומסייעים באיתור פדופילים ואחרים, שמנצלים קטינים.

ד"ר סלע-שיוביץ ציינה כי כחלק מההתמודדות עם הבעיה עוברים גם תנועות הנוער והמתנ"סים לפעילות בשעות הלילה. "כשיש לבני הנוער אלטרנטיבה תעסוקתית הולמת זה מפחית את מה שאנחנו רואים בהעדר פעילויות כאלה, של עלייה בפשיעה ואלימות של בני הנוער. זה יכול להיות לילות לבנים במתנ"סים, מופעים, מחנות של תנועות הנוער או התנדבות. הדבר יוצר איזה שהיא מסגרת", הוסיפה ד"ר סלע-שיוביץ. "הפיקוח הלא פורמאלי חשוב לא פחות מהפיקוח הפורמאלי. אותם אנשים שעובדים במסגרות האלה באמצעות הקשר שהם יוצרים עם בני הנוער יכולים לראות דברים שהמורים וההורים לא רואים".

בשבוע הספר יוצגו כחמישים ספרים מפרי עטם של מרצים במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין

כחלק מאירועי שבוע הספר העברי מוצגים באתר של המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין כחמישים ספרים ופרסומים, שנכתבו ונערכו על ידי מרצים במכללה.

בין היתר, פורסם לאחרונה הספר "גנדי – סיפור חייו של מהטמה גנדי", שנכתב בידי ד"ר תמר ורטה-זהבי, מרצה במסלול לחינוך לגיל הרך במכללה.

ורטה-זהבי, פרסמה בעבר גם את הספרים שרוטה, סלטה לאחור ומרטין – סיפר חייו של מרטין לותר קינג. בכתבה שפורסמה בעיתון הארץ מתוארת ורטה-זהבי, כאחת מסופרות הילדים המעניינות ביותר בזירה המתעוררת של ספרי מקור לנוער.

ספר נוסף, שזכה להתעניינות רבה, הוא "חלקת – מבחר ושירים חדשים" שפרסם צבי עצמון, מרצה בחוג למדעים ובמסלולי מלמ"ח (מורים לבעלי מוגבלויות מיוחדות) וחינוך מיוחד במכללה. הספר הנו ספרו העשירי של עצמון, שיוצא לאור, ובו מבחר מספרי השירה הקודמים של המשורר ושירים חדשים שטרם ראו אור. מוקדם יותר השנה, זכה עצמון בפרס יהודה עמיחי לשירה לשנת תשע"א, לאחר שזכה בשנה שעברה בפרס אקו"ם לספרות. 

האתר מציג גם את הספר "להיות מורה – בנתיב הכניסה להוראה", בעריכת אורנה שץ-אופנהיימר, דיצה משכית ושרה זילברשטרום. הספר עוסק בשלב הכניסה למקצוע ההוראה ומציג מגוון מחקרים החושפים את ההתמודדויות בבעיות של ההתמחות ושל הכניסה להוראה מנקודת מבטם של המתמחים, של החונכים ושל המנהלים.

ספרים נוספים המוצגים באתר כוללים את "רוסו הקדמה כמלכודת" ו"הסוציאליזם בין פוליטיקה לאוטופיה" של ד"ר יפתח גולדמן, "הרב קוק בפולמוס השמיטה" ו"החדש יתקדש" של חגי בן-ארצי ו"עושים לשם שינוי - על יזמים חברתיים בישראל" של פרופ' יהודה בר שלום וד"ר עמירם שראל.